שלום רב,
אני חיילת כבר שנה ומשהו בצבא. מאז שהתגייסתי סבלתי, המון, וכל פעם אמרתי לעצמי שאחכ יהיה טוב - בטירונות, בקורס ואז הגעתי לסדיר ועדיין רע לי.
אני סובלת מחרדות ופחדים, למרות שאני בבסיס פתוח, אני לא ישנה בלילה מרוב דאגה ופחד.
אני פוחדת שיקפיצו אותי, שיענישו אותי, שיכניסו אותי לכלא, אני פוחדת להיתקל בשוטרים צבאיים וברסר, אני פוחדת לעשות תורנויות, אני פוחדת לבקש עזרה מחיילים.
אני מרגישה כלואה כל כך, למרות שרוב היום אני בבית, אני מעבירה את הזמן בדאגה ליום הבא. הייתי ככה גם בתקופת הבגרויות בתיכון, קשה לי להתמודד עם לחץ.
ניסיתי להשיג פטורים רפואיים שיקלו עלי בשירות אבל הרופאים הצבאיים לא מוכנים לעזור לי, ובתכלס, אין לי שום בעיה רפואית.
הלכתי לקבן פעם אחת, היא לא עזרה בכלום וגם אחר כך אכלתי אותה בגללה, כשקבעו לי את השיבוץ אחרי הקורס עשו לי בעיות בגלל שהלכתי לקבן, ישר חשדו שאני חולת נפש או משהו ולא נתנו לי ללכת לשיבוץ שלי, חודש נמרחתי בין הקורס עד השיבוץ, ובסוף בטח גילו מהקבנית (שניסיתי לשכנע אותה לתת לי תש 7 ובו זמנית להראות שאני בן אדם רגיל ושלא תרשום עלי דברים רעים בתיק הרפואי) שאני ״בריאה״ בנפשי.
ההורים והחברים אומרים לי להתמודד ולסבול, כי כולם סובלים בצבא וככה זה.
אני רוצה לצאת מהצבא, אבל המשפחה הפחידה אותי שדלתות יסגרו בפניי אם אצא על נפשי, ושעדיף להיות עריקה ולשבת בכלא מאשר לצאת על נפשי כי זה כתם לכל החיים.
אני בן אדם עם פוטנציאל לשרת בעבודות ממשלתיות כמו שרבים מבני משפחתי עושים ולכן הם לא רוצים שאסגור את הדלת הזו.
אני כבר לא יודעת מה לעשות, לא בא לי להיות מאלו שלא שירתו אבל קשה לי לשרת כרגיל, אני לא יכולה לישון עוד לילה מחוץ לבית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025