היי, אני משרתת בתפקיד קרוב לבית יומיות.
באופי שלי - אני בן אדם מאוד שקט, ביישן. אובחנתי עם חרדה חברתית בגיל מאוד צעיר.
בתפקיד שלי יוצא לי לדבר עם האנשים שאיתם אני עובדת. אבל אני לא מרגישה שייכת באמת למקום.(בעיקר גם כי אני חיילת חדשה וכולם עם פזם והכל)
אני מנסה לשפר ולהעצים את היחסים עם המפקדת הישירה שלי כדי שארגיש שיש לי עם מי לדבר ולשוחח, ולדעת שיש לי למי לפנות ואני לא צריכה לפחד. אבל אני מרגישה מרוחקת גם ממנה קצת.
לפעמים אפילו קשה לי לבקש ממנה עזרה או לנסות אפילו לצאת מוקדם או לחתום חופש מהפחד שאם אעשה את זה, אז היא תדפוק אותי בעבודה.
אני כאילו הולכת על ביצים במקום הזה. נזהרת במילים שלי, מפחדת שאולי חושבים שאני מוזרה.
קשה לי להיות בחברת האנשים, קשה לי להיות אסרטיבית ולבקש דברים, אני מוצאת את עצמי בהתקפים שבהם אני בוכה בשירותים ומאשימה את עצמי שאני כזאת ואז חוזרת לעבוד.
ושלא תבינו לא נכון, האנשים שם באמת טובים ונחמדים.. אף אחד לא התייחס אליי לא בסדר מעולם.
אני פשוט מרגישה לא חלק מכולם במקום מסוים.
לפעמים יש לי גם עומס בתפקיד, אבל אני עושה השתדלות להיעזר במפקדת שלי במקרה הצורך.
אבל קשה לי מאוד לבקש את זה.
קשה לי להסתדר במסגרת הזו מבלי לפחד שמישהו ידפוק או ינצל אותי או שארגיש לא חלק מהאנשים.
אני לא יודעת מה לעשות ואיך להפסיק לפחד ולחשוב שלילי…
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025