האם ניתן לשקם קשר שהמשיכה בו ירדה משמעותית?

שלום לכולם,
גולש ותיק באתר, ונעזרתי פה בשלל אנשים.
השאלה היום נוגעת לנק' בינו לבינה.
אני זכר 34, נשוי לאשתי נקבה 30, ללא ילדים (מנסים להיכנס להריון (שני הצדדים רוצים), נשואים פחות משנתיים.
רקע כלכלי יציב, משתכר פי 3 מעל לשכר הממוצע במשק, סך הכל חיים תקינים לא חסר כלום.
עוד קצת על עצמי, במבחן החמש התכונות הגדולות בעלות השפעה על אישיותו של אדם ועל התנהגותו המדדים הם כאלה:
פתיחות מחשבתית – 37% (יצירתיות ונכונות לחקור, עניין בשלל תחומים, דמיון וחיבה לאומנות).
יציבות רגשית – 36% (יכולת להיות רגוע, בעל בטחון עצמי וקר רוח, אדם עם ציון גובה יהיה נתון לרגשות נחיתות היסטריה וחרדות).
מוחצנות מופנמות – 91% (מעורבות בחברה, פעלתנות, אסרטיביות והרפתקנות).
מצפוניות – 90% (נכונות הפרט לעבודה קשה, אחריות, מעשיות ויכולת להתמקד במטרה ותאכלס).
נעימות / הסכמתיות – 0% (אדיבות, סימפטיה, שיתוף פעולה, חמימות והתחשבות) – חצי רובוט.

תכונות אלו מאפשרות לי מאוד להצליח בעבודה ובקריירה, איני מוכן לסבול חוסר אותנטיות, ראש קטן, רשלנות וכד'.
אני הבחור ש GET SHIT DONE! או כשאתה לא מצליח משהו אני יפתור לך את הבעיה.

אשתי, ההפך הגמור ממני, נפש של אמן, עבדה במקום א' לאחר התואר, הבינה שההשקעה לא שווה את הכסף ועברה למקצוע אחר, בהתחלה התנגדתי אך לבסוף תמכתי ואני מאושר עבורה לאחר תקופה של חיפוש וחוסר עבודה מצאה מה שנראה כהתחלה של נחת בתעסוקה במקום הנוכחי.
פה מתחילה העלילה – לפני כחודש איכשהו חזרתי לmanosphere ונתקלתי בסיפורים מאתר REDDIT בנושא בינו לבינה. (יש לי רקע בסיסי והבנה לא עמוקה).
הסיפור תיאר זוג נשוי, בעל ואישה אשר האישה בגדה בבעלה.
לאחר שזה התגלה, והרוחות נרגעו עם ישבו לשיחה כואבת:
בשיחה האישה תיארה (לאחר שהבעל ביקש וזה היה התנאי לשיחה) למה בגדה:
היא תיארה את הבוס שלה, "כל הנשים בעבודה רצו אותו", "לא האמנתי שמכולן הוא יבחר בי", הייתי "צמאה ובעלת רצון שיראה אותי", "כל הנשים קינאו בי", "לא הייתי מסוגלת להגיד לו לא", "רציתי לרצות אותו", "עשיתי איתו הכל גם דברים שלא האמנתי שאעשה" (כולל צילומי וידאו ותמונות).
התנהגות כזאת מראה על משיכה מאוד גבוה, מצד האישה, וכפי שידוע אישה שנמשכת תהיה מוכנה לחצות אוקיינוס לטפס על חומה לחפור מתחת לגדר תיל העיקר להגיע לגבר.
כשקראתי את זה, שאלתי את עצמי, באיזו מידה אשתי נמשכת אלי?
ופתאום התחילו ליפול לי המון אסימונים שלא הבחנתי בהם.
כמובן שפתאום נוצר חוסר בטחון מסוים בקשר, דבר להוביל להתנהגות בלתי סבירה שלי, הלכתי לדבר עם אשתי על רמת המשיכה שלנו.
הספרות וניסיון חיי לימדו אותי שמשיכה זאת לא בחירה, משיכה היא תהליך פיזי וכימי ואוטומטי אשר לא ניתן למשא ומתן. לא משנה כמה תדברו על זה, משיכה היא לא ניתנת למשא ומתן.
בנוסף לחולשות שלי, אשתי התחילה להראות ניצוצות של חוסר כבוד כלפי, במספר מקרים.
ניסיתי להעלות את המשיכה כמו כל גבר ממוצע שהולך לטיפול בארצנו (תעשה עוד מטלות בבית, תחזר אחריה, תטיילו יחד, תשטוף כלים, מחמאות ללא התנהגות טובה מהצד שלה, פרחים) כמובן שכל זה נכשל.
נקודות המשבר הגיעו כשניסיתי ליזום מיניות כמה שיותר, גם כי אני רוצה ילדים וגם כנראה בכדי לקבל ממנה אישור לרמת המשיכה שלה, וקיבלתי דחיות.
כל דחיה הייתי נעלב נסגר, מנסה לשלוט בעצמי אבל סביר להניח שלא בצורה טובה.
בכל סירוב היא מציינת שהיא "אוהבת אותי", דבר שנוגד את ההתנהגות שלה, וחיישן החוסר אותנטיות שלי היה נדלק כמו "צבע אדום!".
פעם ב..הייתי מקבל סקס ניחומים, (כנראה בכדי לשמר אותי בתמונת המפרנס והכרית הרגשית).
לאחרונה כשזה קורה היחסים ממש לא טובים, הזרימה לדברים שהיא זרמה אליהם פעם נדירים, הדרישות גבוהות ורק בדרך שהיא רוצה, הרצון לפנק את הצד שני מזערית לחלוטין. המון התחלה של ריבים שאני מצליח לדלג עליהם אבל המאמץ כבר באמת מתחיל לבאס ולעייף אותי.
אני מרגיש שגבר כמוני לא צריך להתאמץ כל כך הרבה ולקבל כל כך הרבה התנגדויות בכדי לספק את אשתו, כל פעם מתחילה מריבה לפני ומחפשת על מה לריב.

למה אני טוען לחוסר אותנטיות? נשים מצביעות ברגליים, אם היא רוצה להיפגש איתך היא תגיע, אם היא רוצה לשכב איתך, היא תעשה זאת. אין שום קשר למה שהיא אומרת והמציאות, יש רק לשפוט התנהגות.
מה שאישה מרגישה כרגע לא רלוונטי לעוד 5 דקות, לכן מה שהיא אומרת כלל לא רלוונטי למציאות.
את אוהבת אותי אבל לא שוכבת איתי? מאוד הגיוני.

חשוב לציין שאני בטוח שגם אני וגם היא נמצא זוגיות חדשה בפחות משעה כרווקים.
בתקופה האחרונה חזרתי לעצמי יותר ויותר, התמקדתי בדבר החשוב באמת, אני.
התמקדתי בדברים שהופכים גבר למושך: כיבוש חיי והגשמת מטרות, פעלתנות, דומיננטיות, אנרגטיות, שנינות, שיפור הסטטוס בצורה מתמדת, כושר גופני – כל יום או אימון או יוגה או ריצה, הקפדה על מראה כללי בריא והיגיינה.

מבחינת התנהגות – אני בטוח שיש דברים שבהם אני עדיין נכשל בהם, אבל מתחיל לחזור לעצמי, לא רודף, לא מתרפס, לא מזניח את עצמי, לא מיילל, רחוק מאוד מלהיות אפולוגטי – (תזכרו 0% נעימות), כמעט ולא סמרטוט...משתדל (למרות שמרגיש ככה עם החוסר משיכה של אשתי).
מסקנותיי מניסיוני הן - לנסות להעלות משיכה בעזרת היגיון או "בוא נדבר על זה", זה מתכון לאסון והדבר הכי לא מושך בעולם.

אני אוהב את אשתי, וכבר לא נעלב מסירובים או חוסר זרימה כבר לא הופך לפאסיב אגרסיב, פשוט מנשק מחבק, ואומר "פעם אחרת".
אני מאוד מודע לעצמי, וסומך מאוד על הרגשות ותחושות הבטן שלי, המשיכה פה בקרשים אם בכלל קיימת, הסקס הוא רדוד מינוס, הגוף שלה דוחה אותי בכל נגיעה ובכל דבר, היא יבשה כמו הסהרה.
אני מרגיש שמישהו הראה לי את הפוסט ברדיט, ופתח את עיניי, אלו לא החיים שאני מאחל לאף אחד עם כל התכונות המדהימות של אשתי היא הופכת להיות לכלל אישה לא רלוונטית לחיי, מהסיבה הפשוטה שהיא לא נמשכת אלי.

דעתכם, האם ניתן לשקם את הקשר? אשמח לתגובות מכולם בעיקר מפריים אלפא וירטואל ריאלטי וחברים כמובן.