שלום לכולם.
כותבת מיואשת.אני בת 35 בקשר חברי לא זוגי עם גבר שהוא גם שותף שלי. אז מן הסתם המון תקשורת בכל מני משורים ולא רק עסקי.
בהתחלה הקשר היה לא בריא ולטענתו הוא נחל ממני המון אכזבות. היה המון כועס ומתפוצץ עליי מאכזבות על ההתנהגויות שלי.
אני מכירה את עצמי כאדם חברותי ואכפתי ונחשפתי ללא מעט האשמות ואמרות מאוד קשות על מי שאני. דיברנו והחלטנו שממשיכים כידידים ושותפים. פתאום שוב כל שבועיים הוא פתאום כועס ומאוכזב ממני ואין לי מושג על מה אני יושבת וחושבת בלי סוף "מה עשיתי לא בסדר" ולא מבינה! אני נשואה ובעלי גם לא מבין מה הוא רוצה ממני. אני כותבת מבולבל כי אני לא מצליחה להעביר את תחושותי אבל אני מרגישה חוסר אונים מהחוסר מרוצות שלו ממני כל הזמן. כל שבוע שבועיים הוא מתנהג מוזר. אם עשיתי משהו שלא נראה לו פתאום הוא מתכנס ומתרחק או לחילופים מתפוצץ עליי שאני כזאת וכזאת וכזאת. אני בנאדם עם ביקורת עצמית. אינטלגנטית וחכמה מעולם לא התנהלתי בקשר מסוג כזה.כאילו הפיצוץ מגיע משום מקום ואני לא יודעת להתכונן אליו. לטענתו אני לא רואה אותו .והוא מרגיש דחוי על ידי. כל מה שאני עושה כדי לתת תחושה טובה ולתת לקשר להיות בריא וזורם פשוט לא עובד. אני לא יודעת מה לעשןת מהסיבה שיש לנו עסק משותף שמכניס הרבה וזה לא נכון לפרק. מצד שני כיף לי איתו בימים הטובים. ממש כמו חברה. מצד שלישי הוא מצפה ממני לדברים שאני לא יודעת מה לעשות כמה שנדבר. אני משתגעת כבר מרגישה שזה פוגע בי רגשית בלי סוף. והחוסר אונים הוא בעיקר מזה שאני לא מבינה מה הוא רוצה מחיי. שיחות בלי סוף. והלו אני נשואה. מה אתה מצפה ממני לתקשורת כאילו אני בת זוג שלך? אני מרגישה שיש לו בעיות רגשיות וקשה לי מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות