אז בנהיגה או בעבודה, במקומות שאנשים יכולים לעשות את העבודה בצורה רגילה אני מלחיץ את עצמי אקסטרה כתירוץ ל"אישור" למה שאני עושה.
בילדות שלי התעללו בי הורי יום יום, ובמובן הנפשי למדתי שכל מה שאני עושה הוא לא טוב ולכן אני צריך את האישור של ההורים שלי בכדי בעצם לחיות.
אם הם לא מאשרים לי לחיות אז אני עושה משהו לא נכון ואסור לי לצאת, להתחבר לאנשים, לצחוק וכו.
מה שגרם לי לפחד ועד היום לפני כל דבר שאני עושה אני לומד עליו הכל מהכל, מתייעץ שואל והכל כי אני מפחד לעשות טעות כי אז אין לי בעצם זכות לקיום.
עכשיו הבעיות הן כאלה, נגיד בחיפוש אחר חניה אם אני מחפש אחת שאני רוצה להחנות בה, חניה ברוורס שלי גרועה, אז אני נלחץ מאוד ומדלג על זה, ואז "מקלל" עם אני עצמי באוטו כדרך התמודדות עם הלחץ שלא אכנע ל"אין לך זכות לחיות כי נכשלת כרגע בלהחנות ברווטס".
ואני שומע חלק מכם אומרים תתגבר על העבר וכו אז מראש נרקיסיסטים נא לא להגיב לפוסט הזה, תודה מראש.
ועוד דבר הוא שאני לא מצליח להעז בגלל זה.בכל דבר בחיים אני אצטרך מישהו שיהיה איתי בכדי לאשר את מה שאני עושה, גם אם אני עושה אותו טוב יותר מ95 אחוז מהאנשים בעולם אני צריך אישור שאני עושה אותו בסדר.
כי למשל בילדות גם כשהייתי עושה דברים שיותר טובים מההורים שלי עדיין חטפתי בראש שאני סתם עושה לעצמי את החיים מורכבים וכו. למשל דוגמה פרקטית נייר טואלט. הייתי ועד היום אוהב להוציא הכל ולסדר בצורה מסוימת כי קל יותר לקחת מאשר להסתבך עם השקית ניילון, אתם מבינים על מה אני מדבר? וההורים שלי היו משפילים אותי, קוראים לי חולה נפש או הומו ודברים כאלה כי אני אשכרה משתמש במוח שלי.
הקיצור, כסף לטיפול פסיכולוגי אין כרגע, ואני מאמין שאם אלמד את העקרון מאחד מכם ואיישם אותו לא אצטרך פסיכולוג אלא אוכל להתחיל ליישם אותו לבד על החיים שלי.
מאוד מאוד מעריך כל תשובה שתעזור ולא תצחק עלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות