היי לכולם,
הכותרת קצת "בומבסטית" אבל אני באמת מרגישה לא טוב.
קצת רקע עליי, בת 19 ממרכז הארץ, אם תסתכלו עליי ברשתות החברתיות או כלפי חוץ לא תראו משהו לא בסדר, אני עובדת לכאורה בעבודה טובה, לומדת לימודי תואר ראשון, מטיילת ללא הפסקה ותמיד נראית במיטבי.
אבל האמת היא אחרת לגמרי.
אני סובלת כבר 5 שנים מבולימיה קשה שמקשה לי על החיים, בגללה גם לא התגייסתי.
היו פרקים בחיים שבהם סבלתי ממנה יותר והיו שפחות, אבל מגיל 14 היא נוכחת בחיי ומסרבת לעזוב. כרגע אני במשקל תקין שאני מצליחה לשמר רק בעזרת ההקאות. זה כל כך מקשה עליי ואני לא מאמינה שאצא מזה אי פעם. קבעתי תור לרופא מומחה ולראשונה אזרתי אומץ והחלטתי לטפל בעצמי מול גורם מקצועי, אבל אני כל כך מפחדת שגם זה לא יעזור ואז לגמרי לא אדע מה לעשות עם זה.
אין לי עם מי לחלוק את זה.
אמנם אני גרה עם ההורים שלי אך לא בקשר טוב איתם, הם סובלים מדיכאון והפרעות אחרות למיניהן ומאז שאני זוכרת את עצמי אני די לבד, בכל מקום, די גידלתי את עצמי ובשנייה הראשונה שיכולתי התחלתי לעבוד, כי אפילו דברים בסיסיים לא תמיד היו לי.
אין לי גם חברות. יש לי אנשים שאני מדברת איתם בעבודה אבל הם כולם מבוגרים ממני מאוד, ואין לי באמת אינטראקציה חברתית עם בני גילי.
בלימודים אני כמו רואה ואינה נראית, וזה מחזיר אותי לתקופת התיכון המגעילה, ברמה שאני מעדיפה לשבת ללמוד לזום מאשר להגיע פרונטלית ללימודים, כי אני פשוט מרגישה שם עוף זר ומוזר. בלי קשר גם נורא קשה לי בתואר, אמנם אני רק בחודש הראשון לשנה א' אבל מרגישה שאני פשוט לא מבינה כלום וזה מתסכל אותי.
בכסף שאני מרוויחה אני מגשימה לעצמי את כל החלומות, אבל החלום הכי אמיתי שלי הוא להיות מאושרת משורש נשמתי.
אני מרגישה ריקה, בודדה, לא נאהבת, ואני באמת יכולה לומר על עצמי שאני בחורה טובה, עם ערכים, שאיפות, נראית טוב ומטפחת את עצמי.
איך אני יכולה לשנות את חיי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות