שלום לכולם, אספר קצת עליי. אני מגיל קטן היה לי חלום שאותו אשאיר פרטי. אני השקעתי בו וטיפחתי אותו עד שבגיל 15 החלטתי שאני נותנת את עצמי לצבא ועושה משהו משמעותי לפני שאני מגשימה את עצמי ותורמת למדינה שלי ולאזרחים בה. הלכתי לכושר קרבי התאמנתי חמש פעמים בשבוע חלמתי להיות הלוחמת הכי טובה שיש הגיע גיל 18 וכמובן שהלכתי ללוחמה, יצאתי פיקוד ונתתי 2.8 לצבא הקרבתי את כל החיים שלי בזמן שחבריי הטובים לא עשו צבא וכמה מהם כבר הספיקו לעשות תואר או שתיים או שהחשבון בנק שלהם קצת טפח בזמן שאני ראיתי את הבית אחת לחודשיים וגם לרוב הקפיצו אותי באמצע. לא שאני מתלוננת, שהתגייסתי ביכלל לא ידעתי שמשלמים לי כסף כן?
יום לפני החפשש התחיל ה7.10 יצאתי למילואים, אחרי חמישה חודשי מילואים התנדבתי לעוד מילואים בגדוד שהיה צריך לוחמים. ומאז? הלופ של חיי הצבא לחיים אישיים.
הצורך להגשים את עצמי והפונטנציאל הטמון בי כל כך גדול. אני מרגישה שבאמת נתתי 4 שנים מהחיים שלי נתתי את כולי הקרבתי ככ הרבה וחשבתי שסוף סוף אחרי שנתתי קצת לאחר זה זמן להתמקד בי. זה זמן להגשים את עצמי. אבל לצערי זה לא כך, אני תקועה בין ההגשמה העצמית שלי לבין מדים ונשק. אני יודעת שיהיו דעות שנויות במחלוקת על השאלה הזו, אבל אני מרשה לעצמי לעלות את הנשוא. אני רוצה להגשים את זה, לצערי לחלום שלי יש חלום הזדמנויות מסויים ואני בגיל שאני אמורה לטרוף את העולם וללכת על הכל או כלום אך אני בלופ הצבאי שלא מאפשר לי ולצאת ממנו זה גם קשה. לראות אנשים בעולם שבגילי עפים על החלומית שלהם אני לא אשקר זה צובט לי בלב. אני מרגישה שהקרבתי ככ הרבה, אני מגיל 10 יודעת מה אני רוצה לעשות ולהיות אני עזבתי הכל בשנייה בגיל 15 כדי לתרום למדינה ואני מרגישה שתרמתי, אבל האם אי פעם זה יספיק? אני מרגישה מצד אחד שזה לא יפסיק בשנים הקרובות שתמיד יהיה בלופ הצבאי הזה, ומאוד קשה לצאת מהלופ הזה לאזרחות עד שמתרגלים לאזרחות יוצאים עוד פעם ללופ צבאי וזה לא נגמר.
לעזוב הכל ולטוס לחול? להגשים את עצמי?
לוותר על עצמי ולהקריב הכל בשביל הארץ?
אני אבודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות