שלום רב, אני בן 19 ומתנדב בשנת שירות (שביולי נגמרת לה כבר)
אני עובד עם שכבת ו׳, ואיך לומר, הקשר שלי איתם הוא מאוד עמוק וחזק ולא סתם כמו עוד איש צוות אלא ממש כאילו הם אחיי הקטנים, מתחילת שנה ועד עכשיו הם עברו תהליך ורואים את ההתבגרות שלהם , הרצינות והשיפור בהתנהגות וגם בלימודים (בנושאים מסוימיים), אך מלפני כחודש חלה הדרדרות משמעותית בהתנהגות שלהם והשבוע זה הגיע לשיא, ניסיתי להעביר להם פעילות העשרה היום (לקבוצה קטנה של 3) ופשוט ל-א הצלחתי להשחיל מילה, הם פשוט השתגעו והשמיעו קולות צחקן בלי סוף וצעקו ולא היו בכלל פנויים להקשבה ועל אחת כמה וכמה לא לעשייה כלשהי.
עד לפני כתקופה פשוט ראיתי בהם כמלאכים ברגעים מסוימים, ועכשיו יותר כמלאכי חבלה (כמובן שאני אןהב אותם מאוד בלי שום קשר והתיאורים הם רק להמחשה)
הם ממש בטירוף של סוף שנה, מסיבת סיום, טקסים , והמעבר לחטיבה.. והם פשוט לא מסוגלים ללמוד כמעט או לעשות דברים עמוקים מבדרך כלל
אז אני תוהה איפה המקום שלי פה ואם בכלל יש לי
איך להעביר איתם את החודש וחצי שנותר לנו עד הסוף (אם להיות כנה, גם לי נשבר מלעזור להם בלימודים, זה כבר לא הוייב ולא הזמן לזה , כולם- המורים והתלמידים ואני כבר בראש אחר)
אז מה כן? איזה פעילויות לעשות בזמן שיש לי איתם? מה אתם הייתם רוצים לחוות מהשינשין שלכם בסוף שנה (בהנחה שאתם קרובים כמו אחים קטנים-גדולים)
ואני בכוונה שואל את השאלה פה במדור מתבגרים, כי למרות שאני בעצמי עוד כזה אפשר להגיד, אני מעל הכל רוצה לשמוע תשובות של מתבגרים כי זה בא מהמקום הכי אמיתי
תודה רבה לכם מראש, אני מעריך מאוד כל תגובה באשר היא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות