אני מלשב"ית, הייתי אמורה להתגייס בדצמבר והקדימו לי לאוגוסט, קשה לי להסביר את זה, אבל פתאום זה נהיה כלכך קרוב ומפחיד.
פתאום מתחילות לצוץ הרבה חששות.
אני מפחדת ממש, למרות שזה טבעי נכון, אבל עדיין זה קשה לי.
אני מפחדת שלא אתחבר לבנות שם או שישרתו איתי הרבה פרחות. ברורה לי העובדה שתמיד יהיו אנשים שיהיה לי קשה להתחבר אליהם, אחת הסיבות שהתגייסתי היא גם בשביל ללמוד לקבל דעות שונות משלי ולעבוד על הסובלנות.
אני מפחדת לא להיות אהובה שם ע"י המפקדים (ובכללי כולם), במיונים לאותו התפקיד אחד המפקדים שם דפק לי מבטים כל כך רעים ואין לי מושג למה, מסתבר שהוא יהיה המפקד שלי. ועוד חייל שם הציק לי, לא בקטע של להתחיל איתי אלא בקטע של להתנשא מעליי, הביטחון שלי ברצפה ממש ואני לא אחת שתתחיל ויכוחים, אז שתקתי ובכיתי כשהגעתי הביתה.
זה לא שיש לי בעיות חברתיות וכאלה, הכל אצלי בסדר גמור.
אני ממש רוצה לפתוח התחלות חדשות אבל קשה לי להתעלות מעל הפחדים שלי.
איך מפסיקים לדאוג? אני חושבת על הגיוס ופשוט בא לי להקיא.
תודה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025