אני חיילת בצהל, ובחודשים הרחרונים אני כל הזמן בוכה ועצובה. הלכתי לקבן והוא אבחן אצלי דיכאון ורוצה לשלוח אותי לפסיכיאטר. הבעיה היא שההורים שלי חושבים שאני ממציאה הכל ושאין לי באמת בעיה. במקום לתמוך בי הם כועסים עליי וכשאני מנסה להסביר להם את המצב- הם מפנים לי גב ומתעלמים. הם צועקים עליי על זה שהלכתי בכלל לקבן ושאני בכיינית ושאני עושה שטויות ולא פועלת בהיגיון.
אין לי כח לזה יותר. מה לעשות? מה אני צריכה לחתוך ורידים בשביל שהם יבינו שרע לי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות