לפני מספר שנים היה אירוע שהשפיע רבות על חיי.
בעקבות דברים שנעשו ולא נעשו ניתקתי את הקשר (מיוזמתי) עם מי שהיתה החברה הכי טובה שלי במשך כ10 שנים.
עד לאותם שבועות, לא הייתי מעלה על דעתי שאפגע ממנה, הייתי נותן לה ולמשפחתה את כל מה שיכולתי, והייתי בטוח שגם היא תנהג כך.
אירוע מסויים קרע את האמון המוחלט הזה, לאחריו היחסים הידרדרו במהרה, ולמרות רצון בהתחלה לשמור על הקשר ולבלוע את הכאב, ניתקתי את הקשר לחלוטין לאחר מעשה שמבחינתי עבר את הגבול.
לאורך השנים, התקשורת היחידה בינינו היתה ברכת ליום הולדת של אחד מאיתנו או של משפחתה ופעם בשנה הודעה אחת ממנה.
ההודעה תמיד מגיעה באותו שבוע, השבוע של יום כיפור.
ביום כיפור היא מבקשת סליחה, היא מתנצלת.
לכאורה היא באמת מצטערת.
למה לכאורה?
תמיד הניסוח זהה - אני מצטערת שנפגעת. אף פעם לא מצטערת שפגעתי. אף פעם ללא אחריות, אף פעם לא משהו אישי.
בנוסף, תמיד מדובר ביום כיפור, כאילו בכל השנה אפשר להיות חרא של בן אדם, כל השנה אפשר להתעלם מכך שפגענו במישהו, אבל ביום כיפור לבקש סליחה ולהמשיך הלאה בלי לנסות לתקן את הנזקים שגרמה להם.
השנה היא שלחה שוב את ההודעה המדוברת, בקשת הסליחה וההתנצלות הפאסיבית, ללא שום לקיחת אחריות או רצון לתקן את העוול שגרמה לי.
הקשר הזה לעולם כבר לא יחזור, לעולם לא אסמוך עליה, לעולם לא אוכל להאמין לה,
היא מעולם לא עשתה שום צעד לסליחה, הנזק שגרמה לי מבחינה אישית לא תוקן עד היום, הפגיעה היתה אישית ומקצועית ומעולם היא לא עשתה אפילו צעד אחד על מנת לתקן את המצב.
השאלה היחידה היא, האם לסלוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025