כן
היי, לפני חצי שנה באתי אל הקב״נית בלשכת גיוס בבאר שבע.
וקודם כל, אני יודעת שיש בנות שבוכות בכוונה אצל הקב״נית כדי לא לעשות צבא.
אבל אני לא באתי אליה ואמרתי לה:לא רוצה לעשות צבא והתחלתי לבכות.
זה קרה כשהיא שאלה אותי דברים שעברתי וסיפרתי לה על איך שהיו מכים אותי בבית ובבית ספר ותמיד היו משפילים אותי ואחרי זה התחלתי לבכות.
כי נזכרתי איך שהיתי ילדה כ׳כ קטנה, שלא עשתה ולא יכולה לעשות רע לאף אחד וכולם עליה. כולם נגדה, כולם מכים אותה עד שהיא לא יכולה ללכת.
בכיתה ד היה לי פנס בעין מהמכות שקיבלתי מבן דוד שלי סתם ככה.
כשבת דודה שלי היתה בכיתה ד לא הצלחתי להבין איך מישהי כ׳כ קטנה יכולה להיות עם פנס בעין?
ובקיצור כשבכיתי אצל הקבנית כשסיפרתי לה שתמיד היו מכים אותי התחלתי לבכות מיזה והיא פשוט שמה לי נייר לידי והמשיכה,כאילו שלא קורה כלום,כאילו שאני רובוט בלי רגשות שלא זזקוק לתמיכה ושלא קשה לו להגיד דברים קשים שהוא עבר.
אני גם כותבת את זה עכשיו ובוכה.
רק לי זה ניראה הדבר הכי מגעיל בעולם?
פעם גם בכיתי ליד היועצת שלי והיא שאלה אותי מה קרה ואמרתי לה שלא משנה והיא אמרה:אבל זה שובר את הלב לראות אותך בוכה ככה.
אפילו בבית ספר כשבכיתי,וכולם שם שנאו אותי הם לא התעלמו מיזה ועזרו לי ושאלו אותי מה קרה.
אם יתייחסו אלי בצבא כמו שהקב״נית התנהגה אלי אני מעדיפה להתאבד ולא לעשות צבא.
והיא רק נתנה לי הקלות שאני יחזור כל יום הביתה ואשרת קרוב לבית.
ביום שני יש לי פגישה עם הפסיכיאטרית בלשכת גיוס וכני מקווה לקבל את הפטור.
מה אתם חושבים על איך שהקב״נית התנהגה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025