וויתרת מהר מדי על הטיפול.
שלום קוראים לי עמית הייתי לוחם (עדיין משרת אבל כעורפי בגלל המצב) ואני סובל מדיכאון וחרדה חברתית כבר שנים רבות. כבר ניסיתי הכל, שום דבר לא עוזר להתמודד עם המצב הנפשי שלי. התרופות לא משפיעות, הייעוץ לא עוזר ואני אפילו לא מבין את הפסיכיאטר שלי שמצד אחד כל הזמן רוצה להחליף לי תרופות ושולח אותי לבדיקות דם ומצד שני בקושי מדבר איתי! אנחנו נפגשים אחת לחודש אם בכלל! על האופציה הזאת כבר וויתרתי, ולמען האמת, אין לי עוד אופציות...
שלא לדבר על העובדה שההורים שלי סוג של חצויים בנושא, הם מצד אחד רוצים לתמוך בי ומצד שני מפחדים ממני, עליי. אבל, יש גם צד שלישי שאותו אני מרגיש לפעמים, צד הזלזול מצידם. לפעמים נדמה שהם לא מאמינים לי, זה לא מכעיס אותי אלא יותר מאכזב, ולמעשה מוסיף יותר אש ל"מדורה" שלי שכבר שרפה את הרגשות שהיו לי, פעם, לפני שכל החרא הזה התחיל.
מעולם לא הייתי ילד מקובל, לעזאזל, אין לי חברים אפילו היום, אפילו לא אחד! (כמובן שזה לא מונע מההורים שלי לומר לי "לצאת עם החבר'ה...") ומעז מתמיד, כלומר מאז שאני זוכר את עצמי, אני מרגיש מדוכא... ראיתי בטלוויזיה את הכתבה על הנערה שהולכת לקבל בשווייץ המתת חסד בגלל דיכאון חריף ופאקינג קינאתי בה!
הרי מה הטעם כבר בלחיות?
ניסיתי הכל! שום דבר מכך לא עזר! אפילו המפקדים שלי שדיברו עם הפסיכיאטר נבהלו כששמעו שיכול להיות שאני הולך להתאשפז בבית חולים כדי שחס וחלילה לא אנסה משהו. שוב.
מה הטעם?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025