טוב אז ההורים שלי מתנהגים מוזר
כשיש משהו שמעצבן אותם שאני עושה הם נלחמים בי (מעין התקפי זעם) וגורמים לי להרגיש אשמה, כל משפט מתחיל ב ״את תמיד....״ וכשאני מנסה לדבר איתם הם לא מסתכלים עליי אפילו וזורקים סתם תשובות לא קשורות כדי להשתיק אותי ולעבור הלאה... זה ממשיך בזה שהם מפסיקים לדבר איתי ומדברים רק עם האנשים סביבי בבית, בלי להסתכל עליי גם בזמן ארוחה..
אחרכך זה ממשיך בהתעלמות שיכולה להמשך גם חודשים ...רק שיחות מינימליות שגורמות לי להרגיש נורא. ואז אני כבר באופן אוטומטי מנסה לפתח איתם נושאי שיחה והם פשוט עושים לי טובה שהם מדברים איתי מילה או שתיים. אולי כי הם יודעים שאני צריכה את הקשר איתם, בכל זאת אלו ההורים שלי.
ניסיתי לדבר איתם הרבה פעמים בכל מני צורות שונות... חיפשתי באינטרנט אפילו מדריכים על גישות שונות ושוב, לא עזר.
אני אוהבת את ההורים שלי ומאמינה שקיים פתרון אך אני כל כך כואבת מהדפוס הזה של הפניית העורף בכל הזדמנות, התפרצויות הזעם והאחריהן ההסתגרות שלהם בתוך עצמם. אשמח לעצות...כל סיפור אישי שאולי יעזור. אני אובדת עצות. ואין אופציה של יציאה מהבית בשנים הקרובות. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025