הורי נפטרו זה מכבר והשאירו צוואה בה הם מורישים את כל רכושם לאחותי, עקב סכסוכים מתמשכים שהיו לי איתם ונתק בן שנים רבות.
אפשר לומר שהנתק הזה ממש הציל את חיי וחיי משפחתי. ההורים התנהגו כלפינו בצורה נוראית, התערבו, סיכסכו, לא עזרו, תמיד באו בטענות וממש כבר לא היה ניתן לסבול את התנהגותם. למרות שעברנו קשיים בחיים, הם מעולם לא התרככו ושינו את יחסם, גם לא כלפי ילדיי.
בשנים האחרונות חלה התקרבות מסויימת מצידנו, היו טלפונים, ביקורים בבית חולים ובבתי אבות, כך כאמור, זה רק לאחרונה.
אחותי אמרה שכאשר ההורים ילכו לעולמם היא תתחלק איתי בירושה.
למרות זאת, לאחר שהם נפטרו היא חזרה בה מהבטחתה [כנראה בהשפעת בני משפחתה] ולא הסכימה לתת לי מאום מהרכוש הגדול, יש לומר.
אני בטוחה שללא ספק אחותי השפיעה על הוריי לערוך את הצוואה כפי שנערכה. היא גם היתה כל השנים הבת "הקטנה" והמועדפת עליהם.
אני מרגישה רע עם הנושא. כמו בגידה, סכין בגב. אחותי נהייתה מנוכרת והתנהגותה היתה נבזית לדעתי. נכון שהיא היתה יותר בקשר עם ההורים, טיפלה וכו', אך היא יכלה לתת לי משהו מהעזבון, רק לשם ההרגשה הטובה.
גם אני בתם לא?
כמובן שניתקתי עם אחותי את הקשר ואני מסתובבת בתחושה שנעשה לי עוול, גם מצד ההורים וגם מצידה.
איני מוכנה להעלות שוב את הנושא בפני אחותי,היות ואני יודעת שהחלטתה סופית.
אבקש לדעת מה דעתכם על הנושא וכיצד להמשיך ולהתנהל.
בתודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות