אני משרת כבר קצת יותר משנה וחצי בתור חוקר במצ"ח והשאלה של "להישאר בתפקיד או לפסול" תמיד בראש שלי, אני לא הכי התחברתי לאנשים שאני משרת איתם הם ממש שונים ממני בחשיבה הכללית שלהם ככה שאני מוצא את עצמי הרבה פעמים לבד ובכללי אני לא מרגיש שהשירות שלי משמעותי אני לא נהנה מהתפקיד. מה שמחזיק אותי בתפקיד אלו שלושה דברים. 1. היציאות שהן יומיות ופעם בשבוע לילה. 2."הרזומה" אנשים תמיד אומרים "מצ"ח נחשב איכותי יסתכלו עלייך יותר טוב כשתחפש עבודה" וכל מיני משפטים בסגנון לא יודע עד כמה זה נכון. 3. הפחד שאני אגיע למקום גרוע יותר. הגעתי למצב שאני באמת בדיכאון, חוסר מוטיבציה, עייפות שלא נגמרת, לפעמים אני מרגיש שהחיים שלי כלכך מבוזבזים אני מרגיש תקוע וזה מדכא אותי חוץ מהעניין של התפקיד ישלי בעיות כלכליות בבית ושני אחים קטנים עם בעיות בריאותיות שצריכים טיפול ככה שאני נקרע אבל אני לא יודע מה לעשות ישלי חשק לפעמים לעבור להיות עובד רסר לבוא לשעתיים ביום בצבא ולעשות משהו עם בחיים שלי. תודה למי שטרך לקרוא ותודה עוד יותר למי שטרך גם לייעץ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות