אני וארוסתי עומדים להתחתן בעוד מספר חודשים.
אנחנו בני 27.
אמא שלי דיברה אליה מאוד לא יפה בשנה האחרונה, כאשר לא הייתה סיבה לכך, כי ארוסתי התנהגה בכבוד לאמא שלי והיא מתייחסת לאמא שלי ממש יפה. אמא שלי היא זאת שלא הייתה בסדר בכל הסיפור הזה ואני כבר צעקתי עליה ואמרתי לה שאני לא מוכן שזה יקרה. היא הבטיחה שהיא לא תעשה את זה יותר.
לאחר מכן, אמא שלי התקשרה לארוסתי ואמרה לה שבבית שלה (של אמא שלי), ארוסתי תעשה מה שהיא אומרת, שזה אומר לשבת איפה שלי רוצה שהיא תשב ולדבר עם מי שאמא שלי רוצה שהיא תדבר.
בקיצור, אמא שלי חוצפנית ומבקשת שיעשו מה שהיא רוצה. אני הסברתי לאמא שלי שזה לא יקרה! ואף אחד לא יגיד לארוסתי עם מי לדבר ואיפה לשבת ובכלל אף אחד לא יגיד לה מה לעשות, היא לא ילדה בת 8.
לאחר הרבה ויכוחים, אמא שלי הסכימה לקבל את זה ואמרה בסדר (לא שהיה לה ברירה, כי אחרת אני לא הייתי מדבר איתה).
בכל מקרה, ארוסתי מאוד מאוד פגועה מאמא שלי, כי היא רק פוגעת ופוגעת ופוגעת.. נהייתה לארוסתי מין צלקת נפשית מאמא שלי, והאמת בצדק.
אבל כרגע, הגעתי למצב שאמא שלי מוכנה לוותר על העקרונות שלה (העקרונות המפגרים שלה), ולהגיד לארוסתי שהיא לא תגיד לה מה לעשות.
ארוסתי אמרה לי, לא משנה מה היא תגיד, אני לא יכולה לסלוח לה, היא השאירה לי צלקת נפשית ואני כבר לא יכולה לסלוח לה.
אני אעשה בשבילך את המאמץ ואגיע לכמה שעות לארוחה בימי שישי (מדי פעם), אבל שתדע, שאם עוד פעם אחת אמא שלך מדברת אליי לא יפה, או מכריחה אותי לעשות משהו, אני לא אהיה מוכנה להגיע יותר בחיים ולא אהיה מוכנה לראות אותה יותר בחיים.
אני אדם מאוד קליל, אם זה היה הפוך, אז גם אם היו עושים לי את זה שוב, הייתי מגיע לכמה שעות האלה פעם בשבועיים, כדי לעשות את הדבר המינמלי (אפילו שלא מגיע לאמא שלי שהיא תגיע), אבל הייתי עושה את זה בכל זאת.
ארוסתי אדם מדהים והיא לא פגעה באמא שלי אף פעם ולא באף אחד מבני המשפחה שלי, אני אוהב אותה וכיף לי איתה,
אבל, היא לא אדם קל מהבחינה שקשה לה לסלוח ושהיא לא שוכחת דברים שעשו לה.
לכל אחד יש את היתרונות ואת החסרונות שלו, וזה החסרון שלה.
בתכלס, אם זאת לא הייתה אמא שלי, וזאת הייתה סתם מישהי מהעבודה שלה או חברה שלה, אז ברור שגם אני הייתי מייעץ לה לא לראות בכלל את הבחורה הזאת שפוגעת ופוגעת שוב ושוב.
אני פשוט חושב, בטוח שיש בחורות שכן היו מוכנות להגיע איתי לכמה שעות פעם בשבועיים למרות שאמא שלי פוגעת בהן.
הדבר הזה הוא לולאה אין סופית, כי מצד אחד אני יכול להגיד לאמא שלי, פעם הבאה שאת פוגעת בה, היא לא מגיעה לכאן יותר, אבל אמא שלי אומרת לי, לפעמים אני אומרת דברים בלי לשים לב, אז תגיד לי ואני אבקש סליחה.
אז מצד אחד אמא שלי תתצנל, אבל מצד שני, לאחר שבוע היא תפגע שוב.
אז מה אני אגיד לה, אמא, לא מעניין אותי שאת מבקשת סליחה, ארוסתי לא מגיעה לכאן יותר, וגם אני לא, כי את כל הזמן חוזרת על הטעויות שלך.
מה אתם הייתם עושים? סולחים לאדם שפוגע בכם כמה וכמה פעמים?
או לא סולחים ולא מוכנים לראות אותו יותר? (אחרי שהוא ביקש סליחה פעם אחת ואז חזר לפגוע שוב).
האם נראה לכם שאני צריך להיפרד מארוסתי כי היא אדם שקשה לה לסלוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות