היי שלום לכולם ומקווה שיענו לי :)
לפני כמה זמן התגייסתי למג ב ביום הגיוס עצמו מאוד שמחתי מהידיעה שאני מתגייסת למג ב ועומדת להגשים חלום ילדות שלי אך בשישי שבת שלאחר הגיוס(התגייסתי ביום חמישי ושיחררו אותנו הביתה לאחר מכן) נכנסתי למצב שבו אני לא הכרתי את עצמי לא אכלתי ולא שתתי ולא הפסקתי לבכות ברמה שאני לא האמנתי שזו אני,אני באמת בחורה אמיצה בלי שום פחד חברותית תמיד מסתדרת ולא מפונקת וכל אחד שמכיר אותי יכול להעיד על זה אבל פתאום בשישי שבת לא הפסקתי לבכות ולחשוש לא יודעת מה ניכנס בי בנוסף יש לי אחות שאני מאד קשורה אלייה בעלת עבר של אנורקסיה קשה (בתקופה שהייתי בטירונות היא הפסיקה לאכול וכל הזמן בכתה לא הסכימה לדבר אם אף אחד עד שהיא תדבר איתי ודי התחילה לחזור לאנורקסיה ) ואז החלטתי שביום ראשון שאני צריכה להגיע למכמש(בסיס הטירונות של מגב)
אני חותמת על טופס ויתור ומבקשת שח ם (משטרה כחולה) וכך הייה הגעתי ביום
ראשון ביקשתי לחתום והשאירו אותי שם לעוד שלושה שבועות וכל כך האהבתי להיות שם כל כך שמחתי פתאום לא רציתי לעזוב אבל לא יכולתי לחשוב שאחותי חוזרת להפסיק לאכול ולשקוע לדכאונות לא יכולתי להרשות לעצמי להיות אגואיסטית ולחשוב על עצמי מבלי לחשוב על מה שאני גורמת לאחותי ועכשיו אחרי שהגעתי לשח ם אני מרגישה שאני רוצה לחזור אני לא יכולה לחשוב על זה שויתרתי בזמן שיש לוחמים שקורעים את התחת למעני וברור שגם להם יש קשיים בבית,בנוסף אני מפחדת שזו תוית לכל החיים שתמיד יגידו שאני וותרנית שכל גבר שאני יספר לו שהתחלתי במג ב ויצאתי יסתכל עלי מוזר וכאחת שמוותרת בקלות.אני באמת אוהבת את המדינה וחושבת ששווה להילחם ולעשות בשבילה אני כל כך אוהבת את המדינה שאני חושבת שאם ויתרתי על לוחמה אין לי את הזכות להגיד את זה,אבא שלי אומר לי שאם אני אחזור למג ב אני יכולה לארוז את החפצים שלי ולעוף מהבית.
טוב אז סורי שחפרתי יותר מדי ואשמח מאוד אם תענו לי ותיתנו לי עצות ודעות שונות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות