אני אתיופית, מרגישה שרק רוצים לסמן וי ש"זיינתי שחורה"

היי לכולם קוראים לי הדס (20) ..אז ככה זה נושא שאני חושבת עליו כבר כמה זמן..ושקצת הרבה מתסבך אותי..אני מהעדה האתיופית וחיי מערכות היחסים שלי אם אפשר לקרוא לזה מערכת יחסים חח הייתה לי אחת שהחזיקה שנה הכי הרבה בערך ונגמרה בגלל שלא הסתדר..*לא קשור לצבע* ושאר היחסים שלי היו קצרים שלושה חודשים בערך שני גברים שונים וכולם עם גברים לבנים. נהנתי בכולם לא מתחרטת על כלום חוץ מבחור אחד שסוג של נתן לי כאפה וקצת התעוררתי על עצמי אם אפשר לקרוא לזה כך..זה היה בחור שהכרתי במועדון ואז קבענו להיפגש אצלו ומשם העיניינים התחממו היה נחמד. שבוע לאחר מכן דיברנו על כמה נושאים ואז הוא פשוט זרק לי הערות מתנשאות על צבע העור שלי ..ועוד אמר לי "את לא מסוג הבנות שאני מכיר להורים" הרגשתי מושפלת ומפגרת ונחותה והוא אמר שהוא לא התכוון  וניסה להסביר את עצמו שוב אבל שורה תחתונה הבנתי למה הוא התכוון והתבאסתי וקצת נעלבתי לא אשקר..לא היה לי איכפת שהייתי איתו בקטע אינטימי..זה שהוא חושב על איך שאני ניראת ומה ההורים שלו יגידו פגע בי ..אבל הוא איכשהו מאחורי עברה כבר שנה . והשגתי טוב יותר ממנו. אבל הנושא עצמו קצת בוער בי..אני אומרת לעצמי למה שמישהו לבן ירצה אותך בכלל.. למה שיקחו אותך ברצינות אולי רק לסטוץ ואז זהו כי הם רצו להשיג משהו אקזוטי לסמן וי על "זיינתי שחורה" או משהו בסגנון. אני עד לפני המקרה עם אותו הבחור אפשר להגיד חייתי בענן וורוד וחשבתי שהכל טוב ולמה שמישהוא לא ירצה אותי בגלל הצבע שלי? אני הרי יפה ומושכת למה שזה יהיה בעיה אני יכולה להשיג את מה שאני רוצה ואת מי..אולי זאת הייתה תמימות..אבל זה הורס אותי עכשיו אני לא יכולה להכריח את עצמי להימשך למשהו שאני לא אוהבת..והעיניין הזה מגיע גם איתי לצבא,לחיי החברה שלי,חברות,מפקדים.שאני מתחילה לחשוב שאולי אני לא מקבלת דברים בגלל שאני שחורה. ואני כל כך שונאת את זה! שהמחשבה הזאת קופצת לי כי לא הייתי כזאת אני הכי לא רגשי נחיתות והכי לא מתבכיינת אבל עם הזמן כל דבר אני מפרשת בצורה שלילית אם זה מבט של אנשים אני ישר חושבת לעצמי הוא הסתכל עליי ככה בגלל שאני "אתיופית" ואני לא רוצה לחשוב כך ..אני מוקפת במלא חברים לבנים וגם שחורים אוהבת את רובם. חברים מהצבא רובם לבנים ואני מתחברת בקלות..והחברות בבית כמוני אתיופיות..אני מרגישה שהראש שלי פשוט מתפוצץ אני מרגישה אבודה מלא מחשבות...שרצות לי בראש הכעס הזה שאני מתחילה לחשוב "זה בגלל שאני שחורה" שזה בכלל לא אני ואני אומרת לעצמי את תמימה את לא מבינה..ועוד התייעצתי עם חברות שלי מהבית אתיופיות ושאלתי "אתן חושבות שאמא לבנה תסכים לבן שלה לצאת עם שחורה? והן אמרו רוב האמהות יעדיפו שלא ..בגלל סטיגמות וכו' אני יודעת שאני לא יכולה להכריח אף אחד להיות איתי זה ברור לי ..אני מדברת רק על אלה שבעיניין שלי..ושרואים בי משהו לא רציני..בזמן שאני כן רואה..אני פשוט נורא נורא מבולבלת..וחושבת לכי למישהו בסגנון שלך ..אבל אז זה לא אני..אני באמת מתוסכלת וכבר לא יודעת מה לחשוב..יש אנשים שאומרים לי "את מנסה להיות משהו שאת לא את מתביישת בעדה שלך..אם זה האופן שבו את מדברת או איך שאת מתנהגת.." "הדס את לא אתיופית אמיתית,את מזויפת" לפעמים יש בי קול שאומר לי יש משהו במה שהם אומרים. נורא חשוב לי מה אנשים חושבים לא יודעת למה..באלי לשים זין אבל הכל מוזר ולא מובן ואני מרגישה במערבולת של מחשבות נמאס לי מהתנשאות של אנשים שחושבים שבגלל שאני כזאת אז בטח אין לי כסף ושאם אני כזאת אז אני בטח אוהבת לשתות ולעשן ולרקוד במועדונים עם התחת..לעזאזל אין לי כוח.. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא ..