היי, אני יאיר (שם בדוי) בן 19,
חי כדתי חרדי, במשפחה חרדית,
•כיום אני בטוח בעצמי לגבי נטייה מינית הפוכה בלי לחשוב הרבה למה, כבר התייאשתי מלחשוב, אני מחביא את זה מספיק שנים מכדי להמשיך לאכול את עצמי האם זה נכון או לא.
מה שבטוח זה שכשאני רואה מישהו ומשהו קורה לי, זו לא הייתה אישה, אלו היו רק גברים,
מה שגרם לי להגיע לתובנה שלא חשוב כמה טיפולים אעבור (ועברתי לא מעט), אני עדיין לא אמשך לנשים, אני יודע שיש איסור תורני מפורש על קיום קשר מיני בין שניים בעלי אותו המין.
•כיום אני תוהה אם מותר\כדאי לי להיכנס למערכת יחסים מתוך ידיעה שיש סיכוי לא קטן שאני הולך 'לשבור חוק או שניים', הרי אין הרבה צדיקים גם ככה ולא כולם שומרים אפילו 50% מהמצוות, האם מותר לי לעשות דבר כזה או שאני צריך להמשיך להחזיק את עצמי?
-העיקרון שלי בשאלה הזאת הוא שהעקרונות הדתיים (החרדיים בפרט) מאוד נוקשים חלקים וברורים כלפי כל הקשור ללהט"בים,
ככה שגם אם ארצה להתיר לעצמי לעבור על עבירה אחת כי נולדתי משהו שאני לא יכול להתמודד מולו עדיין התגובה מצד החברה עשויה להיות קטלנית ומוחצת, ככה שאמצא את עצמי נדחק הצידה ונפלט מהדת לגמרי, גדלתי עם ערכים דתיים גבוהים מכדי לוותר עליהם, מכדי לתת להם לוותר עלי,
אני לא הבחור הזה שעושה שטויות, אני אחד שהשקיע בלימודים כל החיים שלו,
מגיע כבר לשלב של השידוכין (נישואים) ומפחד מנוק אאוט, שוקל יציאה מהארון,
אבל לא רוצה לעשות צבא ולא מעקרונות, פשוט יש אנשים שהמקום הזה לא מתאים להם.
ההורים לא ממש מתכוונים לתמוך מחוץ לישיבה ואין לי מושג על עבודה ואחריות עצמית..ככה שללכת לחיות את החיים לבד לא ממש נשמע אופציה..
טוב קיצור מרגיש שאני חתיכת תסביך עם תירוץ לשלול כל פתרון,
טוב כתבתי חתיכת מגילה, רוצה להיות ממוקד בנושא העיקרי והכי בקצרה שיכולתי,
תודה ליועצים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות