אהלן, כפי שאתם רואים אני בן 22 וההורים שלי עדיין נותנים לי יחס של נער מתבגר כשזה מדובר בטובות קטנות.
אז קיצר איבדתי לא מזמן את המפתחות לבית (פשוט נפלו לי מהכיסים וחיפשתי בכל מקום אפשרי אפילו הלכתי אחר העקבות שלי וכלום) ביקשתי מהם להלוות לי את המפתח בשביל שאוכל לשכפל והם פשוט הגיבו שלילי בצורה קרירותית במילים "לך תחפש אותם לא מעניין אותי אני לא נותן לך את המפתחות שלי" כנ"ל גם אחי הגדול עם אותה התגובה.
כמובן שזה לא פעם ראשונה שאיבדתי את מפתחות שלי ונאלצתי לשכפל מחדש בכך שלקחתי מהם את המפתחות מבלי יידעו.
אבל לפני שאתם שופטים ומסכימים עם הצד שלהם שיצאתי כאן לא אחראי, שאלתי מופנית דווקא לאנשים בסביבות הגיל שלי עם אותה הבעיה עם הורים קרירים שמבקשים מהם טובה קטנה ופשוט מגיבים בשליליות ישירות מבלי לשמוע את הסיבה.
מה עליי לעשות? איך אני מתמודד עם הורים כאלה?
אשמח מאוד לתשובות מועילות ולא לתשובות מחכמולוגים שאומרים משאני סתם בכיין, כי זה פשוט לא רלוונטי וגם לא בוגר.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות