אני עובדת בחברה מסויימת כבר חצי שנה. היו תקופות יותר טובות ופחות, כמו לכולם, עם האנשים מהעבודה. העבודה מאוד נוחה לי מבחינת מיקום וכי אני סטודנטית אז הם מאוד מתחשבים.
שבוע שעבר יצאנו לאכול אני ועוד 6 אנשים מהצוות בחדר אוכל, אחד מהם הוא המנהל הישיר שלי והשני הוא המנהל שלו. כשסיימנו לאכול, המנהל זרק הערה על זה שאני אוכלת הרבה. זאת הערה שקיבלתי הרבה במשרד ולא נתתי לה חשיבות כי אני יודעת שהיא נאמרת תמיד בצחוק. המנהל שלו שאל אותו למה הוא אומר שאני אוכלת הרבה ואני אמרתי לו שיש דיבור על זה שאני שמנה. המנהל הישיר התחיל להגיד שזה טוב ושאני אוכלת הרבה ומשמינה ואז בכל מקרה אני הולכת לשירותים ומקיאה את כל מה שאכלתי. כל מי שהיה בשולחן שתק, כולל המנהל.
בדרך כלל במצבים כאלה אני נוטה להתנתק מהסיטואציה ולא להכנס לעימותים. כל מה שעשיתי זה לכסות את הפנים ולהגיד וואו בשקט ולצחקק ממבוכה. אז כולם קמו וחזרנו לעבוד.
יש הערות שנזרקות שאני מנסה להבליג, אם זה שצוחקים עלי מאחורי הגב אבל אני לא מתייחסת כי זה לא מזיז לי, אבל זאת הערה שממש כאבה לי. אין לי הפרעות אכילה ולא היו לי אבל הוא לא יודע את זה. הוא לא מכיר אותי מספיק כדי לבוא ולהגיד דבר כזה ולמען האמת, זה אף פעם לא נכון לצחוק על דבר כזה או לזרוק הערה כזאת לאוויר. אני יודעת שהמנהל הישיר לא מת עלי, הוא לא ממש מסתיר את זה, אבל זה היה יותר מדי.
אני לא יודעת מה לעשות או איך להגיב. אני יודעת שאני לא צריכה לקחת ללב ועדין מפריע לי מאוד. אני גם יודעת שאם אבוא ואגיד לו שהוא העיר הערה לא במקום, הוא יגיד שהוא סתם צחק.
מה אפשר לעשות? אני מתחרטת שלא אמרתי משהו באותו הרגע אבל כשאני עצבנית אני יכולה להרים את הקול ואז המסר שרציתי להעביר לא מועבר כמו שצריך. איך אפשר להתמודד עם מצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות