יש לי צד שלם במשפחה של דתיים והם לקחו מאוד קשה את ההחלטה שלי ושל בן הזוג להתחתן בחתונה רפורמית ולא דרך הרבנות. כל כך קשה שהם כלל לא הגיעו לחתונה, וכעת גם לא מדברים איתנו ובעיקרון ניתקו איתנו את הקשר - גם הדודים אבל גם סבא וסבתא שלי.
אני חייבת לציין שהייתי מאוד קרובה אליהם, למרות השוני בהשקפת העולם שלנו, ובאמת האמנתי שאנחנו יכולים להתגבר על חילוקי הדעות עד שהם הודיעו שלא יגיעו לחתונה ולמעשה סיימו את הקשר. עצוב לי מאוד לאבד אותם, הייתי חוגגת איתם הרבה מהחגים ואני מאוד אוהבת את הילדים שלהם, בני ובנות הדודים שלי, ומאוד כואב לי בגלל הסיטואציה!
ניסיתי להתקשר אליהם ולשלוח הודעות אבל הם לא עונים לי. הייתה רק פעם אחת שהתקשרתי וסבתא ענתה לי. ניסיתי לדבר רגיל אבל היא ענתה לי מאוד בקרירות. אמרתי לה שמאוד עצוב לי שהם ניתקו אותי ככה מהחיים שלהם והיא ענתה לי שהם מרגישים נבגדים ושהם לא מבינים למה אני חייבת לעשות "דווקא" ושהם לא מוכנים לדבר איתנו עד שנתחתן "כמו שצריך", יענו לטובת הילדים העתידיים שלנו. אמרתי לה שזה לא עומד לקרות וחבל שבגלל דבר כזה היא לא מדברת איתי יותר, אבל היא עמדה על שלה ובסוף גם ניתקה לי בפנים!
אני כותבת ותוך כדי מבינה שאני לא צריכה לקבל את היחס הזה ושאני צריכה לשחרר, אבל כל כך קשה לי... באמת לא חשבתי שהתגובה תהיה כל כך קיצונית! הם ממש מגזימים! אפשר לחשוב שרצחתי מישהו!
מה לעשות? לעזוב את העניין ולהשלים עם זה שכבר אין לי חצי מהמשפחה? זה ממש שובר לי את הלב...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות