שלום, שמי ליאה אני בת 20 ואני בת יחידה,
אני בת להורים מאוד דאגנים ומאוד לחוצים (במיוחד אבא שלי) כל גיל ההתבגרות שלי הם ניסו להשאיר אותי כמה שיותר בבית וכמה שפחות לשחרר.
לאט לאט ניסיתי למצןא את החופש שלי
והוא הגיע במקום הכי לא שיגרתי - בצבא.
בגלל שאני כביכול נמצאת בבסיס סגור שאפשר גם להפוך אותו לבסיס פתוח אני מנצלת את האפשרות כדי לצאת עם חברים ו לישון אצל חבר שלי.
כשאני בבית דבר זה לא מתאפשר לי.
כשאני מספרת שאני יוצאת או שאני הולכת לישון אצל חברה הוא לרוב מביע התנגדות מתחיל לצעוק ולצרוח שהוא "לא מרשה לי" שאני שקרנית ועוד
כל הנסיונות שלי להסביר לו שאני בת 20 והוא כבר לא מחליט עלי יותר פשוט נכשלים.
בסוף אני נכנעת לטרור הצעקות והאיומים ונשארת.
כי אני יודעת שכשאצא מהבית הוא יפנה את כל הכעס שלו לאמא שלי ויתחיל לצעוק ולצרוח עליה.
קשה לי נורא וזה מדכא אותי כי בקרוב אני משתחררת ואני לא חושבת שאצליח להתמודד איתו.
מה עושים? איך מדברים?
אובדת עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות