יש לי אח קטן ומקסים בן 14 (בן הזקונים של הבית, הנסיך של כולם) תמיד אנחנו עוטפים אותו בחום ואהבה, הרבה צחוק, ובכל זאת פינוקים עד גבול מסויים.. שלא יחשוב כל החיים שהכל מגיע לו.
עכשיו, הוא עלה לכיתה ט', עזב את בית הספר שממוקם 5 דקות נסיעה מהבית ועבר לפנימייה (20 דק' נסיעה)
כולנו חשבנו שפנימייה היא הפתרון המושלם בשבילו, שהגיע הזמן שהוא יהיה קצת גבר ויעזוב את הבית.. (אני הייתי בחצי פנימייה ונהניתי..ואחינו תמיד רצה להיות בפנימייה) אז אמרנו למה לא? ננסה.
עכשיו, מלכתחילה הוא הגיע בגישה שלא טוב לו והוא לו רוצה להיות שם..צפינו שיהיו קשיים כאלה.
אז ניסינו להקל עליו, אנחנו מתקשרים, אבא שלי נוסע לבקר אותו (למרות הלחץ מהעבודה) לפחות פעם בשבוע, אמא שלי דיברה עם המנהל וסידרו לו שלושה לילות בשבוע בבית,
ועדיין, הוא לא מסכים לקבל את העובדה שזה המקום שלו. כל היום בוכה שהוא רוצה לעבור.
אנחנו מסבירים לו שזה באמת קשה להתרגל לחיות בפנימייה, אבל שלפחות ינסה להפתח ולהכיר חברים (הוא לא רוצה, כדי לא להשתקע שם)
אנחנו מסבירים לו שהכל בראש שלו, ושזה תלוי בו.
אמא שלי כל היום בטלפונים למסגרות אחרות שיכולות להתאים לו (הסברתי לה, שהרבה תלוי בתפיסה שלו, זה לא המקום) ולא מוצאים כרגע..
המקום שהוא נמצא בו, באמת המקום האידיאלי בשבילו, מבחינת חברה, צוות ולימודים..מקום חם ועוטף (: בשכבות הבוגרות לאחי ולי יש חברים שלומדים שם ואומרים לו שלום..וזה עושה לו בטח טוב על הלב, כי הוא מכיר אותם מהבית.
קיצור, כולם מנסים לעשות בשבילו הכל (רק הוא לא)
עכשיו, הוא התחיל לשקוע בדיכאון, כל מי שמתקרב אליו, הוא כועס, כל פעם שמזכירים את הפנימייה הוא מרביץ..
כולנו רואים את המצוקה שלו ומנסים לעזור בלי לחנוק אותו מדי, אבל הוא פשוט לא נותן.
הוא לחוץ, כועס, לא רוצה ללכת ללימודים.
אז נכון, יכול להיות שזו תקופה וזה יעבור לו.. אבל התקופה הזאת נוראית.
הוא מתנהג פשוט מגעיל. ולא נעים להיות לידו הרבה פעמים.
מסבירים לו, מדברים איתו, אבל הוא בשלו.
מה עושים??
תודה רבה לכולם!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות