אמא מזדקנת, צריכים להתנהג איתה כאילו היא בת 5...

שלום רב. הורינו התגרשו לפני כעשרים שנה. בעוד אבא "הלך ופרח" מאז הגירושין, יוצא, עושה ספורט, נראה מעולה לגילו (69), מפוקס, ענייני, הרי שמצבה של אמא (70) התדרדר: השמינה מאוד, הזדקנה, נראית רע מאוד לגילה, דכאונית לעתים קרובות, לא זזה, לא עושה ספורט, מוזנחת מאוד חיצונית, חסרת מוטיבציה לעשות כמעט כל דבר, פגיעה מאוד, נעלבת מכל דבר ומצבה הבריאותי הולך ומתדרדר. הדבר דומה לכדור שלג: לא זזה, לא מתעמלת, משמינה מאוד, מרגישה רע, נראית רע, נכנסת לדיכאון וחוזר חלילה.
לא משנה כמה אני (39) ובעיקר אחותי, המתגוררת לידה (40) ניסינו לדרבן אותה, לדבר איתה - הרי שתחושתנו היא שהיא לא מסוגלת ולא רוצה לקחת את עצמה בידיים, בנוסף לעובדה כי אנו מרגישים כי כבר איננו יכולים לשנות אותה ואת הרגליה בגיל 70.
היא אמא וסבתא נהדרת ומסורה. עם הנכדים היא פורחת, אולם היא מסוגלת לשבת ימים שלמים בביתה, מול הטלוויזיה/המחשב, עם אותה שמלת-בית, לגרור את רגליה מחדר לחדר (כואבות לה הרגליים) ופשוט לא לזוז - עובדה אשר מתסכלת את אחותי ואותי כבר כמה שנים, לא משנה מה עשינו. אחותי טורחת ולוקחת אותה מכאן לשם, מסיעה אותה הלוך ושוב, מפצירה בה לבוא לעשות קצת ספורט, להזיז את עצמה, לצאת מהבית, אבל תמיד ניכר כי היא עושה מאמץ כדי לרצות אותנו, פעם פעמיים, ואז חוזר חלילה.
היא לא מוכנה לצאת מהבית אלא אם זה למסעדה/ארוחת בוקר - דבר אשר מרתיח אותנו. לאחרונה גילינו כי היא אינה מחליפה את שמלתה כבר למעלה מ-5 ימים, שלא לדבר על מקלחת: הריח העולה ממנה נוראי ואיננו יודעים כיצד לומר לה, ואנו משתגעים כיצד היא הגיעה למצב הזה, וכיצד קורה שאנחנו, ילדיה, צריכים עכשיו לדבר אליה כמו אל ילדה קטנה ולהסביר לה שהיא חייבת להתקלח כל יום! זאת בנוסף להתנהגויות שמכעיסות אותנו מאוד כגון בזבזנות, חוסר אחריות כלכלית, חוסר אחריות לגבי מצבה הגופני וחוסר לקיחת האחריות על עצמה ועל גופה. כל הזמן, במשך שנים ארוכות, היא עטופה בתירוצים ומיגננות מדוע היא לא יכולה ללכת, ומדוע היא לא יכולה לעשות ספורט, ומדוע קשה לה, ומדוע "היתה חייבת לקנות את הדבר ההוא" וכד'. זאת למרות שנבדקה לאחרונה ע"י מספר רופאים אשר הסכימו כי היא סובלת מהשמנת יתר, אולם אין שום מניעה שתעשה ספורט. היא רק צריכה להזיז עצמה ולעשות פיזיוטרפיה או פעילות גופנית! גם מצבה הכלכלי בכי-רע ואחותי ואני משלמים על רוב הוצאותיה, ולמרות זאת היא מעזה לבזבז כספים על שטויות, לא מצליחה "להתאפק" כשמציעים לה מבצעים בכל מיני חנויות, למרות שכל ילד יודע שמדובר בתכסיסי שיווק בסיסיים, לא משנה כמה אחותי כבר העירה לה ונזפה בה על הבזבזנות ועל מצבה הבריאותי והכספי, היא נעלבת, בוכה מדי פעם, מבטיחה (או משקרת) להשתנות, וכעבור מספר ימים הכל חוזר על עצמו.
אנחנו מתוסכלים. כבר לא יודעים מה לעשות. אנו מסתכלים על אמנו האהובה הולכת ודועכת מולנו, לא משנה כמה ניסינו להסביר, לדבר, להעיר, לחבק, בסגנון בוטה, בסגנון אוהב, במכתבים, במיילים - הכל נופל על אוזניים ערלות, ומגיל 50 היא כבר התחילה להתנהג כאילו היא בת 70, בעוד שהיום, כשהיא בת 70 היא מתנהגת כבת 90. אנו מסתכלים על נשים אחרות בסביבתנו, אשר גם הן בנות 70 - מטופחות, דואגות לעצמן, נראות טוב, עצמאיות, פעילות - ולא מבינים כיצד קרה שאמא שלנו התדרדרה כל כך וכיצד קרה שאנו צריכים להתנהג איתה כעת כאילו היא ילדה בת 5...
לאמא יש תחביבים: עושה דברים מקסימים הקשורים באומנות, ציור, בישול. מעגל חברים מאוד מצומצם, מאוד מאמינה בכל מיני דברים "הוליסטים", אנרגיות, אבני מרפא וכד'. האירוניה שבדבר היא שבעוד היא מטיפה ומייעצת לאנשים בתחומים אלו של ריפוי-עצמי, הילינג, אנרגיות חיוביות, אנרגיה קוסמית וכד' - הרי שהיא בעצמה נראית רע מאוד, מוזנחת, בדיכאון וברגשנות יתרה, ולא מצליחה להרים את עצמה.
אשמח לשמוע דעותיכם. תודה רבה.