היי לכולם,
אני נמצאת בבסיס שנמצא במרחק 80 ק"מ ממני, נוסעת כל יום המון שעות.
הבסיס הכי גרוע שיכולתי לקבל היות ואני משרתת בתפקיד שיש אותו בכל בסיס, בכווולם אבל בגלל חוסר מזל הגעתי לשם.
בבסיס כולם שבוזים, גם אני למרות שאני רק חודשיים שם.
לא רק זה, אלא גם עם המפקדת אני בכלל לא מסתדרת, וגם לא עם חצי מהאנשים במשרד שלי. ריבים וויכוחים לא פוסקים.
אין לי אופצייה לעבור בסיס בשנה הקרובה, לפחות ככה אמרו לי אז פשוט התחלתי לעשות בעיות. לאחר, לשכוח מטלות, לזלזל בלבוש וכו', רק כדי שיבינו את התסכול שלי. וכמובן שדיברתי עם המפקדת ועם מפקדת הבסיס, לא עזר.
מרגישה שעולמי חרב עליי ואין לי איך לברוח, אני תקועה שם. יש אנשים שאני כן מסתדרת איתם, אבל קשה לי לראות את האחוז הקטן הטוב הזה בתוך כל התסכול.
אני לא שולטת בזה, אני לא יכולה להעמיד שטוב לי ולהתנהג בסדר. לא יכולה. מפחדת שאני אקח את זה צעד אחד קדימה.
אני חסרת אונים... בבקשה תציעו לי איך לשמור על השפיות במצב הנוכחי.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות