היי,
אנחנו גרים בדירה ששייכת להורים של בעלי. אנחנו מאד אוהבים את הדירה, נעים לנו ונוח לנו בה. הדירה ממוקמת באזור דתי.
יש לנו ילדה אחת בת שנתיים ושלחנו אותה לגן קרוב שהכרנו דרך קרובת משפחה שעבדה שם. הגן מדהים, המטפלת מקסימה ואנחנו מרוצים מאוד.
רק דבר אחד מפריע לי..
יש לי חברות שגרות במרחק נסיעה ממני והן רווקות/בלי ילדים. ממש בא לי שתהייה לי חברה טובה וקרובה פיזית עם ילד קרוב לגיל של הבת שלי שנוכל להסתובב בגני שעשועים, לשתות קפה יחד בזמן שהילדים משחקים , לקפוץ אחת לשנייה וכו'
אני מרגישה שממש חסר לי קשר קרוב כזה עם חברה.
אני אדם די חברותי בד"כ וניסתי לפתח שיחה עם כמה אמהות בגן.
אחת האמהות בגן סיפרה לי על איזשהו גימבורי במרחק נסיעה ושאין לה אוטו לנסוע לשם, הצעתי לה שניסע יחד באוטו שלי, היא אמרה שאין לה כסא בטיחות.. הסברתי שיש לי כסא נוסף באוטו של בעלי.
ופתאום היא התפתלה ואמרה שהיא לא יכולה.
אני לא רוצה בקרבת אנשים שלא רוצים בקרבתי.
אני לא מבינה למה כבר שנה וחצי אני לא מצליחה להתחבר שם?? האם העובדה שאני היחידה שלובשת מכנסים ואין לי כיסוי ראש זה מה שמשפיע על אנשים?
נמאס לי להרגיש לבד בגן השעשועים. נמאס לי לנסות לפתח שיחות שאני אפילו לא מוצאת שום עניין בצד השני. פשוט נמאס לי.
אני ממש מתוסכלת מהמצב וכל כך בא לי את החברה הטובה הזאת שתהייה במרחק הליכה מהבית שלי. איך גורמים לזה לקרות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות