שלום.
אני מאוד מאוד מתוסכל ואיני יודע מה לעשות ולכן זקוק לעיצה טובה.
אני בן 40. ההורים שלי בני קרוב ל 70. העניין הוא שאני מרגיש שקוף בעיניהם. תמיד הייתי שקוף ולא נחשב, מעולם לא נחשבתי בעיניהם וכך גם אחיי. כל דיעה שלי נתקלה בדיעה נגדית באופן אוטומטי- אני אומר כן הם אומרים לא, אני אומר לא הם אומרים כן, ממש באוטומטיות מעצבנת. למדתי לחיות עם זה שנים והשתקתי את דיעותיי ואת מחשבותיי פעמים רבות. אבל עכשיו, כשזה קשור לבריאות של ההורים, השקיפות שלי עלולה להסתיים בטרגדיה עבורם וגם עבורי.
במה דברים אמורים?
אמא שלי סובלת מבעיה רפואית רצינית וכל הניסיונות שלי לעזור לה במה שקשור בטיפול הרפואי מתקבל בהתנגדות איומה. אמא סובלת מלחץ דם גבוה מאוד. כל ניסיון שלי לבצע מעקב אחרי לחץ הדם מתקבל בהתנגדות מעליבה של ביטול הדאגה שלי ב - "די, די, תלך לישון". "די, תרד מזה, אתה מלחיץ אותי עם מדידות לחץ הדם".
איני יודע איך להתמודד עם הטיפשות, בורות, חוסר האחריות של האמא שתמיד הייתי שקוף בעיניה.
אודה מאוד לעזרה כי אני חושש מאוד שאמא הולכת לשלם את המחיר על התנהגותה הבלתי אחראית. איך עליי להתמודד מולה? איך אני אמור להתמודד עם התסכול שלי כי בתוך תוכי אני מאוד כועס ומתוסכל על היחס המופגן כלפיי כשכל מטרתי היא לעזור.
מה לעשות?
תודה לכל המציעים עיצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות