מאז ומתמיד הייתי ילדה שאוהבת מתוקים. פחות ג'אנק , אבל כן פחמימות כמו שוקולדים. בשנה האחרונה הצבתי לעצמי מטרה להתאמן ולאכול מסודר(אני מארגנת לעצמי את הארוחות) כדי להיות מחוטבת בקיץ הזה וליצבור דימוי עצמי גדול יותר לעלייה שלי לתיכון ובכלל. ועכשיו אני כותבת את השורות האלה, וכלום. אני מאוכזבת מעצמי כל כך, הייתה לי מטרה שהייתה לי חשובה מאוד ונכשלתי. אני לא מצליחה להתאמן באופן סדיר, ואני לא מצליחה כמעט בכלל לאכול ארוחות מסודרות ובריאות. אני נשברת *תמיד* אחרי יומיים/שלושה כי לפעמים נכנסת לי מחשבה למוח של 'למה אני עושה את זה כל זה בכלל? אני צריכה לאכול ולהינות מהחיים!' ואז אני מתחילה לזלול ושעה אחרי אני נכנסת לדיכאון זמני שעובר ביום הבא ואז חוזר חלילה כאשר אני נשברת שוב. אז הנה, הקיץ בפתח ואני בוכה, אני פשוט בוכה. שבועיים עד סוף הלימודים וחודשיים וחצי עד תחילת התיכון ואני לא נמצאת קרוב למטרה שרציתי להגיע אליה. אני תקועה בדיוק באותה משבצת כמו ב12 החודשים האחרונים. 12 חודשים אני נלחמת בעצמי! בשביל כלום! בבקשה תעזרו לי, אני נמצאת במצב שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי, קשה לי. חשוב לי לציין שאני לא שמנה, אבל כן מעט מלאה וחילוף החומרים אצלי הוא מאוד איטי!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025