שלום לכולכם
אני אשה תל-אביבית נחמדה (....)
אני גרושה הרבה שנים ויש לי 4 ילדים. כולם פרשו מהבית. 3 בנות ובן 1.
המצב להיום: הבן , שהוא הצעיר בן 22, לא מדבר איתי כבר שנה.. טוטאלית.
הבת הגדולה - בת 35 נשואה עם ילדים, מתקשרת איתי במשורה ובנוקשות.
עוד 2 בנות בקשר טוב.
זה להיום - כי זה עלול להשתנות כמו כסאות מוזיקליים.
בערב ראש השנה, כיפור, סוכות - הייתי לבד לבד לבד לבד.
ברגיל לבד עושה לי טוב, אך זה ....קצת מוגזם.
תגידו, אולי את עושה משהו לא טוב, או רע ?
כמובן שאני לא מושלמת ! אך כזה חוסר כבוד אלי ?
עזרתי לכל ילדי כלכלית - מה שלא עשו אבותיהם.
אני רחבת אופקים ומקבלת באהבה כל דעה ונותנת לגיטימציה לכל.
אני לא מסוגלת לרכז אותם לארוחה משותפת, לערב משותף, למשפחתיות.
קשה וכואב לי בלעדיהם, מה לעשות?
תודה לכם וסליחה שבירברתי.
חג שמח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות