שלום לכל הקוראים (:
שמי דנה, בת 34, נשואה ואם לילד בן 7.
אני מורה במקצועי (בבית ספר יסודי) ובעוד יומיים אקבל כיתה חדשה ואתחיל לעבוד כמחנכת כיתה א'.
הילד שלי גם כן יתחיל את לימודיו בכיתה א' בעוד יומיים, והוא מאד חושש.
הוא בוכה הרבה בימים האחרונים ואתמול ביקש שאבוא להיות איתו ביום הראשון בכיתה א'. הסברתי לו שהוא ילך עם אבא שלו, ושאני לא יכולה לבוא כי יש הרבה ילדים חמודים שצריכים אותי הרבה יותר ממנו ביום הראשון בכיתה א'.
הילד נעלב מאוד ממני. הוא התחיל להתעצבן עליי ולצעוק שאני לא אוהבת אותו, שאני לא חשובה לו, שאני אוהבת את ילדים אחרים וכמובן התחיל גם לזרוק דברים, להשתולל ולהסתגר בחדר.
כשסיפרתי לבעלי שהילד נעלב ממני הוא אמר שלא הייתי רגישה לילד מספיק.
אני שלמה עם עצמי ועם התגובה שלי... בחלט יש ילדים שהם תחת אחריותי ואני המורה שלהם ומתפקידי לדאוג להם יותר, במיוחד ביום הראשון. והילד צריך לקבל את זה.
מי צודק - אני או בעלי? ובכלל מה עושים? הילד לא מסכים לדבר איתי בכלל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות