כדאי להתחיל טיפול תרופתי נפשי בצבא?

שלום,

התחלתי את השירות הסדיר שלי לפני כמעט שנה. מהשנייה הראשונה שכף רגלי דרכה בצה"ל לא היה לי טוב.
תקופת הטירונות עברה בסדר יחסית, אבל מתחילת הסדיר הדברים רק הלכו והדרדרו.
המצב הנפשי שלי הדרדר, איבדתי את עצמי, את הבטחון וכל דבר שהאמנתי שאני איי פעם מסוגל לעשות פשוט נעלם.
תנאי השירות שלי הם דיי טובים, יומיות, משרת לא רחוק מהבית וכו'...
הדבר שגרם למצבי להדרדר הוא השירות עצמו, התפקיד לא מעניין אותי בכלל, ואני לא מסתדר בכלל עם הצוות שעובד יחד איתי(מעבר למקום אחר לא בא בחשבון, כי אני משרת במקום שנחשב לבין הטובים שאפשר לשרת בו במחינתי ומבחינת המערכת, מבחינת מיקום השירות והתנאים כמובן)

עם הזמן, נכנסתי לדיכאון והרגשתי שדי, הגיעו מים עד נפש ופניתי לקב"ן במטרה לקבל עזרה נפשית.
תחילה, היא הציעה שאתחיל טיפול תרופתי והפנתה אותי לפסיכיאטר צבאי. כלומר, לא הייתה כוונה או דיבור על יציאה מהצבא.
כשהגעתי לפסיכיאטרית, היא אמרה שאין לי טעם להישאר בצבא כי זה רק ימשיך להרוס אותי וטיפול תרופתי לא יעזור לי.
אחרי לבטים רבים ופחד לגבי העתיד שלי(שחרור על נפשי), החלטתי שאנסה להישאר ולא לצאת.
החלטנו אני והקב"ן להמשיך טיפול אחת לתקופה בשיחות ולראות איך אנחנו מתקדמים עם השירות שלי. עברנו כמה פגישות ועברו בערך חודשיים מאז הפגישה עם הפסיכיאטרית והיא שוב פעם העלתה את הנושא של טיפול תרופתי. היא טוענת שזה ייתן לי מוטיבציה וכח להתמודד כל המצב הנוכחי שלי.

עכשיו, ניסיתי לחשוב בצורה אוביקטיבית על יציאה מהצבא והבנתי שכבר נעשה לי נזק נפשי שאני חייב לתקן אותו, כלומר יציאה מהצבא כבר לא תעזור בהכרח. לפני הצבא הייתי בחור מלא מוטיבציה ללמוד(למדתי בכמה מסגרות במקביל לבי"ס וסיימתי בי"ס עם תעודה בגרות ממש טובה), להתקדם לעבוד ולהצליח בחיים והיום אני מרגיש כאילו איבדתי את כל זה בגלל השירות.

אני חושש להתחיל טיפול תרופתי גם בגלל הרקע של זה בתיק האישי שלי, ועל ההשפעה עליהם עליי.
אם אתשחרר בסופו של דבר על רקע נפשי (כן, אני יודע יהיה רשום בריאותי ואף אחד לא אמור לדעת שזה נפשי) המעסיק שיבקש ממני ויתור על סודיות רפואית יוכל לדעת שעברתי טיפול תרופתי נפשי?

מה אתם אומרים, האם כדאי לי להתחיל טיפול תרופתי, או לוותר על זה?

תודה מראש לעוזרים! :-)