כן
שלום אני בן 19,לוחם בחטיבת הנחל בגדוד 931 כרגע באימון מתקדם. קשה לי נפשית בצבא. השעות שינה,הגעגועים לבית,היחס של המפקדים,השינה בשטח,הלוז העמוס,בכללי הכל. אני עוד מהטירונות מתלבט אם לצאת או לא. הדבר היחיד שמחזיק אותי בנתיים זה החברים. אני בתסביכים על זה,אני על סף התמוטטות נפשית,אני רואה כל כך הרבה חיילים אצלנו יורדים לגוב ואני חושב לעצמי למה שאני לא אעשה את זה גם ? אבל הקטע זה שאני רוצה לעשות משהו משמעותי,משהו שאני ארגיש בו גאווה,כמו לצאת עם נשק הביתה ולא לצאת עם גז פלפל כמו גובניק,אני אוהב את ההרגשה הזאת של לצאת עם נשק הביתה,איך אזרחים מסתכלים עלייך בגאווה,תיירים ותיירות מתלהבות ממך.אבל כל פעם כשאני חוזר לבסיס אני פשוט אוכל כאפה רצינית ובוכה ושבוז מהחיים. אני בהתלבטות כל כך קשה באמת... אני הורג את עצמי נפשית.כמו כן אני יודע שרובאי 07 פותח לך דלתות בחיים,ואחרי הצבא אני אוכל לעבוד בחול אפילו באבטחה. אבל כל פעם אני חושב לעצמי ואומר שהחרא הזה בצבא לא שווה את זה. הבן אדם היחידי שאני מעריך אותו מהפיקוד זה הממ שלי. הוא באמת הבן אדם הכי גבר בעולם ואני כל כך אוהב אותו ומעריך אותו,ואני יודע שעם אני ארד מלוחמה הוא יתאכזב ממני. מה אתם ממליצים לי לעשות ? אשמח לעזרה כי אני פשוט מתחרפן כל כך.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025