יש לי ממוצע בגרות מאוד גבוה ואיכותי, סיימתי בגרויות בהצטיינות יתרה. להורים שלי חשוב שאלמד באוניברסיטה כבר בתואר ראשון. הבעיה היא, שאני לא ממש טוב באנגלית בלי מילונית, והדרישה באוניברסיטה היא קודם כל כדי להתקבל להגיע לרמת מתקדמים א' במבחן אמיר או אמירם, שזה אומר 200 ומעלה. אני לא שם כרגע ולדעתי בלי מילונית גם לא אהיה שם. לכן, אני חושב להתחיל ללמוד לתואר ראשון במכללה נחשבת, לא אחת שאין לה שם וסתם משלמים בה כסף בשביל תואר, אלא באמת מכללה שמכבדת את עצמה, שם אני אעשה תואר ראשון בתחום שמעניין אותי, אשתדל לסיים את התואר בציון טוב ואף מצטיין, ואז אוכל להתקבל לתואר שני לכל אוניברסיטה בלי בעיות וכמעט באופן אוטומטי. הרי ברגע שאסיים קורסים באנגלית בתואר הראשון עם מילונית ואגיע לרמת פטור ואהיה בעל תואר ראשון מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאות לא יהיו שום דרישות כלפיי. ואז אוכל לסיים תואר שני ולהגיד שאני בוגר אוניברסיטה. אני ראלי ביחס ליכולת שלי. מצד שני ההורים שלי חושבים שאני מקטין ראש ומנסה ללכת בדרך עקומה והם רוצים שכבר מהתואר הראשון אגיע לאוניברסיטה. הם צודקים? או שאני צודק וזה לגיטימי להתחיל ממקום קצת פחות יוקרתי בשביל להגיע אחר כך לפסגה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות