ישבנו בשולחן לאכול ארוחת ערב והתחיל בינינו ויכוח שהתפתח לריב ענק ולא סימפטי-תרתי משמע!
כל אחד מאיתנו הטיח עלבונות ודבר לא יפה אחד אל השני ואפשר להגיד שהארוחה נהרסה וכך גם מצב הרוח של כל יושבי השולחן.
אני לא ארחיב על מה רבנו כי זה אישי מידי וכי אעדיף לשמור על אנונימיות.
אני כן אגיד שהריב התחיל ממני-מזה שצברתי לו כל מיני דברים לא נעימים שהוא עשה ודברים שפגעו והשפילו אותי והרגשתי צורך להבהיר לו שאני כועסת עליו ולא מוכנה לוותר לו על ההתנהגות הזו,הוא גם התעצבן וזה התגלגל לזה שהוא צרח וצעק עלי ושנינו השפלנו צעקנו הכעסנו והעלבנו-מהמריבה הזו כולם הפסידו התבאסו והלכו לישון עם טעם רע בפה.
אין ספק שהוא פגוע ממני וכועס ואני פגועה וכועסת וזה לא מועיל לאף אחד אני לא חושבת שמריבות הן דבר חיובי והלוואי שכל זה היה נמנע אבל אני חייבת להגיד שאחרי שעשיתי את זה אני מרגישה הקלה במידה מסוימת. הבעיה היא שעכשיו זו תקופה של חודש אלול חודש הסליחות והרחמים ופשוט אני מרגישה שהכנסנו את השטן הביתה וזה גרוע מאוד.
אז כן,אני לא בסדר,אני מודה שהתנהגתי בצורה גרועה ולא בוגרת בכלל וכנראה שמגיע לי להינזף ואני לוקחת אחריות מלאה למעשים ולהתנהגות שלי.יש לי הרגשה שאנחנו לא נדבר ונהיה ברוגז המון המון זמן ומה שחבל לי זה שההורים באמצע והעמדנו אותם במצב לא נעים והעצבנו אותם. וזה מה שמעציב אותי בנוסף לזה שרבתי עם אחי שאני באופן כללי ביחסים טובים איתו ואוהבת אותו.אני מתחרטת על זה אבל גם מרגישה קצת הקלה(על עצם זה שפרקתי את המתח והכעס שלי עליו בפניו) וזו הסתירה כאן.
כואב לי ואני מתחרטת על כך. איך לעבור את שאר השבוע? מה לעשות כדי שלא להמשיך במריבה?? ואני ממש לא מצדיקה מריבות והתנהגויות כאלו אבל זה נעשה מתוך כעס עמוק וטינה ועלבונות.נתתי לרגשות להכריע אותי... כמה עצב...):
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות