שלום
אני בחורה בת 21 , חולמת ללמוד עבודה סוציאלית או תחום טיפולי שיעזור לאנשים. חשוב לציין שאני בעלת נכות פיזית(עם הליכון) והניידות שלי לא גדולה גם בתחבורה ציבורית בגלל חוסר נגישות וחוסר ניסיון ותלותיות בהורים שדאגו לי תמיד יותר מידי ולא אפשרו לי לעצמאות, כיום אני גרה בעמותה מחוץ לבית אבל במסגרת עמותה לאנשים עם צרכים מיוחדים , אני עשיתי שם שירות לאומי, למדתי לחיות עם שותפים והכל ולהשתחרר מהבית אבל עדיין גרתי בנהריה שזה בערך רבע שעה מהבית וההורים שלי ביקרו אותי לפחות פעם בשבוע , דבר שעזר לי אבל לא גרם לי להשתחרר עד הסוף מהבית. והיום אני בפרשת דרכים להחליט מה ללמוד והמון דברים נפסלים לי על הסף בגלל שזה רחוק מהבית , אני רוצה ללמוד עו"ס אבל היא בעמק יזרעאל וזה רחוק לי והאפשרות שלי היא לגור עם מטפלת צמודה במעונות אבל כנראה שלא אגור עם שותפים(יש במעונות דירה ל4 שותפים) אלא רק עם מטפלת בגלל חוסר נגישות ומקום, דבר שגם יגזור עליי בדידות קשה מאוד, אני חרדתית מאוד וממש קשה לי לקבל החלטות משמעותיות בגלל הפחד לגור מחוץ לבית והבדידות , יש לי בעיות רגשיות רבות , בגלל הנכות וחוסר העצמאות שלי וחוסר ביטחון , אני לוקחת כדורים והולכת לטיפול בערך פעם בשבוע. אבל הפסיכולוגית שלי הרבה בחופשה ולא יוצא לי להיפגש הרבה. אבל אפילו זה לא עוזר לי. כבר חשבתי לפנות לקואוצ'ר- מאמן אישי שאולי יעזור לי יותר מפעם בשבוע, בשיחות טלפוניות, אני ממש לא יודעת מה לעשות , אני מפחדת שלא אגשים את מה שרציתי בגלל פחדים וכבר לא יהיה דרך חזרה.
אשמח שתייעצו לי מה לעשות?
איך להשתחרר מההורים ומהבית?
האם כדאי לפנות למאמן אישי? האם יש טיפול שהוא גם מפגש וגם בשיחות טלפוניות?
בבקשה אשמח לעצה, אני ממש בחרדה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות