גדלתי עם 2 אחיות. סה"כ אנחנו 3 ילדים במשפחה.
מאז שהיינו קטנים, הבית היה קטן מאוד וצפוף. דירת 3 חדרים קטנה. היה סלון, חדר להורים, ואני הייתי תקועה עם אחת האחיות בחדר האחר, והאחות השלישית הייתה בסלון, ללא חדר. וזה פשוט הרס לנו את הילדות, את גיל ההתבגרות, ואת החיים בכללי. כל החיים סבלנו בגלל זה.
לא יכולנו להזמין חברים הביתה בגלל זה... ובין שלושתינו נרקמו יחסי שנאה נוראיים בגלל זה. אתם בוודאי תוהים איך?
חוץ מהאופי השונה של שלושתינו שגרם להבדלים עצומים בינינו, לא היינו מפסיקים לריב.
למשל, כשהייתי צריכה להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים, והאחות האחרת שהייתה בחדר החליטה שהיא רוצה לראות טלוויזיה, זה הפריע לי. ביקשתי ממנה שתראה בסלון, היא לא רצתה. וכמובן שלא יכולתי לוותר על הכנת שיעורי הבית... וזה יצר ריב... ושנאה רבה... וגם כשרציתי ללכת לישון (הלכתי לישון בסביבות 12, זה היה נחשב מאוחר בשבילי כשהייתי ילדה, עד השעה 12 האחות כמובן ראתה טלוויזיה... ולכן לא יכולתי לישון לפני בגללה עד כמה שמאוד רציתי אז נאלצתי לוותר לה ע"ח שעות השינה והבריאות שלי...) ונחשו מה? גם כשהגיעה השעה 12 הייתי צריכה לריב איתה יום יום כדי שתכבה את הטלוויזיה כדי שאני אוכל ללכת לישון. עם הזמן היא גם הפכה להיות מתנשאת כזאת ותמיד כשרבנו ההורים האשימו אותי "כי אני הגדולה". גם כשצדקתי (שזה היה ברוב הפעמים) עדיין האשימו אותי!
כל הזמן דמיינתי מה היה קורה אם הייתי בת יחידה... זה היה מונע את כל הריבים האלה, את כל רגשות השנאה... הצעקות... היה הרבה יותר שקט ושלווה... אף אחד לא היה מפריע לי להכין שיעורים... הייתי יכולה לישון כמו בן אדם בלי להגיע עייפה לבית הספר...
ועכשיו לעניין. הכל היום כל כך יקר. ומשפחות יעדיפו לגור בדירה קטנה באזור המרכז מאשר מאשר בדירה יותר גדולה בצפון או בדרום, בגלל שרוב העבודות וחברות ההיטק ממוקמות במרכז. וכידוע הדירות במרכז כל כך יקרות היום... והמחירים ממשיכים לעלות. לפי הנתונים ממוצע הילדים למשפחה באזור המרכז הוא 3. בגלל אי יכולות כלכליות, הורים קונים דירה קטנה במרכז ומביאים 3 ילדים (לפחות) ויוצא שהם פשוט סובלים כלכלית...
השאלה שלי היא מדוע להיכנס לזה מלכתחילה ובמקום להביא כמה שיותר ילדים, להביא ילד אחד ולדאוג לו שיהיה לו הכי טוב בעולם? באמת עדיף להביא 3 ילדים ושהם יסבלו בגלל חוסרים כלכליים? ילד זה לא צעצוע. זה בנאדם בפני עצמו עם רגשות וצרכים... אי אפשר לדחוס מספר ילדים לתוך חדר ולקוות לטוב, כי טוב בטוח לא יהיה. נכון שילדים בהתחלה הם קטנים וחמודים אבל הם עולים הרבה כסף לגדל אותם ואנשים לא לוקחים זאת בחשבון ובסוף מגיעים לקשיים כלכליים... ולאחר מכן הילדים גדלים ויש להם צרכים משלהם... הם צריכים חדר משלהם כי אחרת הם פשוט סובלים ומפתחים שנאה עזה כלפי האחים האחרים...
וגם יש את העניין הזה שהורים לא יכולים להעניק תשומת לב ואהבה שווה בשווה בין כל הילדים כי זה הרבה זמן והרבה עבודה, אז הם "מעדיפים" ילד מסויים ושוכחים/מזניחים את האחר...
זו הייתה דעתי,ואכן חוויתי זאת על בשרי. אשמח לשמוע את דעתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות