רוב הזמן כן
אשמח לקבל עידוד, עצה יצירתית
קוראים לי עופרית ( שם בדוי) אני בת 43
אני ניראת טוב, אימא לשניים בוגרים. ניראת מאושרת, מלאת ביטחון.
בתוך תוכי אני מרגישה ריקה, מרוקנת, בלי אנרגיות.
בחלק קטן מהזמן כאשר אני זוכה לצאת לבלות אני פורחת כל כך עד שאיש לא יכול לעלות בדעתו שעמוק בפנים שוכנת נפש כל כך פגיעה עצובה אבודה ודיכאונית.
נעים לי לבלות עם הילדים שלי, עם בן הזוג( אני בפרק ב) חוץ מהם אין לי כל כך עם מי
לצערי הרב רוב הזמן אני מרגישה מאד שונה ואחרת. יוצאת דופן. אני לא מוצאת עניין במה שרוב האנשים מוצאים עניין. זה פשוט לא מעניין אותי. אין לי סבלנות למשל לטלווזיה, לבדיחות, לפולטיקה, מה שמעניין את רוב האנשים פשוט לא מבדר אותי.
אני חולמת על אהבת חינם. אני מרגישה שאני נלחמת לזכות בה, לא זוכה, מתעייפת מהמלחמה, חוזרת לקונכייה. אין לי אנרגיות לעזור לעצמי. כל דבר מאד מעייף אותי. אין לי גם כוח ללכת לטיפול. אני פשוט מרגישה כל כך מותשת מהחיים. אני יודעת שאם הייתי זוכה באהבת חינם ממישהו שהוא מעבר לילדים שלי ולבן הזוג, להרגשה שאני משוייכת, הכל היה ניראה אחרת. אני כמו רכב שצריך לנסוע ואין לו דלק.
בילדותי הייתי יתומה. חייתי במשפחה לא שלי. רוב הזמן חייתי החדר קטן מרוחקת מכולם. פחדתי. היה לי בטוח בחדרון הקטן. קשה לי ליצור קשרים, לשמר, לטפח. אני נפגעת יותר מידי מהר, מתעייפת, מאבדת עניין. גם עכשיו עיפה לכתוב.
תודה רבה מראש על כל דבר שקצת יעזור לי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025