הכרתי אותו לפני ארבעה חודשים, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
האמת שלמרות שהפנמתי שאני גיי, תמיד שללתי ולא ראיתי את עצמי בזוגיות עם גבר אך איתו זה היה משהו אחר.
כשהכרנו אני גרתי בתל אביב והוא היה גר בירושלים ועבד בתל אביב. היינו מתראים כל יום והוא היה ישן אצלי כמעט כל יום ולאט לאט גיליתי שלראשונה אני מתאהב במישהו.
מאוחר יותר הוא עבר לתל אביב, עשיתי כל מה שאני יכול כדי שהנחיתה שלו כאן תהיה הכי רכה ונוחה שיש ותמיד עטפתי אותו בחום אהבה ותמיכה. אם זה לקום בשש בבוקר ולהכין לו ארוחת בוקר, צהריים וערב. לכבס לו את הבגדים, להוציא אותו לבלות, לצרף אותו לאימונים איתי ומה לא, העיקר שיהיה לו טוב.
תמיד גם דאגתי לו כיוון שהוא עדיין לא השלים עם זה שהוא גיי ותמיד היה מתבאס על זה וגם כי הוא נורא צעיר ותמים, בסה"כ בן 20.
הייתי ואני עדיין חושב רק עליו והייתי מוכן להקריב הכל למענו. גם כשגיליתי שנפגש עם האקס שלו במהלך ארבעת החודשים בהם היינו בזוגיות (לטענתו הוא פגש אותו כדי להבהיר לו שזה נגמר).
לפני כשבוע הוא אמר שחבר שלו מזה שלוש שנים מצרפת מגיע לארץ והוא רוצה לסבלט לו את הדירה שלנו כדי ליצור הכנסה נוספת ובנוסף לפנות זמן בכדי לבקר את המשפחה שלו בירושלים שלא ראה אותה זמן רב.
הוא אמר שישן איתו בדירה לילה אחד בלבדכי כבר היה מאוחר ולמחרת הוא ייסע למשפחה שלו בירושלים עד שהחבר יעזוב חזרה לצרפת.
רבתי איתו על עצם זה שהוא בכלל העלה על דעתו לישון עם גבר אחר בבית שלנו והוא ירד מזה.
בסוף הפצרתי בו שלא לרדת מזה כדי לא לבאס אותו (מעצם החשש התמידי הזה שיש לי שיהיה לו רע/שיהיה מבואס או ווטאבר) אך באותו הלילה דיברנו ואמרתי לו שאני פשוט לא מוכן לזה וביקשתי הפסקה עד להודעה חדשה.
אחרי שהוא בכה בטלפון, התנצל והביע חרטה, סיכמנו שהוא יגיד לחבר שלו לעזוב וללכת למלון וכך קרה.
ביום רביעי של אותו השבוע הוא יצא מהבית ואמר שהוא צריך לקפוץ לעבודה לשעה.
כשהוא חזר הביתה הוא לא יכל להתמודד עם השקר והודה שהוא לא היה בעבודה אלא ביקר את החבר מצרפת שהיה באיכילוב.
לא התרגשתי מזה ושכחתי מזה מהר, אחרי הכל הוא חבר שלו כבר כמה שנים ומדובר על מצב רפואי.
יום למחרת הייתי אמור לנסוע למשפחה שלי ויצאתי מהבית אחה"צ אחרי שנפרדנו בנשיקות, חיבוקים ומילות אהבה.
בדרך לרכבת איבדתי את הארנק שלי וחזרתי הביתה בעצבים ואמרתי לו שכבר אשאר בתל אביב לסופשבוע איתו ואסע למשפחה בפעם אחרת.
אני עובד מאוד קשה ונמצא באיזשהו סטאז' ארוך במקום העבודה שלי ככה שיצא שלא ראיתי את המשפחה זמן רב.
הוא הטיף לי על זה שלא ראיתי אותם המון זמן ושכנע אותי לנסוע בכל זאת למשפחה כיוון שגם הוא רוצה לנסוע למשפחה שלו וכך קרה.
במוצאי שבת חזרתי הביתה ודפק על הדלת שלנו בחור בלונדיני שהסתכל עליי בצורה מוזרה ובא להחזיר לו איזושהי שקית ששכח אצלו (הנחתי ששכח אצלו את השקית כשהוא ביקר אותו באיכילוב).
שאלתי אותו האם הכל בסדר והוא פשוט היה המום ובהה בי בצורה מוזרה. הבנתי שזה החבר שלו מצרפת.
שאלתי אותו מה יש לו והאם הוא מרגיש טוב פיזית, הוא אמר לי שכן ואז אמר לי בקול רועד שמשחקים בי ובו.
הזמנתי אותו לבית שלנו כדי שיסביר לי מה קרה והוא אמר שהוא רב איתו ונשבר לו ממנו.
לא הבנתי ממה נשבר לו כי הם בסך הכל חברים אך מסתבר שהם באיזושהי זוגיות פתוחה.
הם היו בסופשבוע בטבריה והוא בכלל לא נסע למשפחה שלו בירושלים.
באותו היום שהוא ישן אצלנו הם שכבו למרות ששאלתי את בן הזוג שלי האם זה נכון והוא הפציר
הייתי כמובן השוק והרגשתי שאני עומד להתעלף מגודל השוק שנכנסתי אליו.
אחרי שנרגעתי הוא סיפר לי שבן הזוג שלי בכלל לא היה אצל המשפחה שלו בסופ"ש אלא נסע איתו למלון בטבריה ושהם כן שכבו בבית שלנו כשהוא בא לישון אצלנו למרות שהוא אמר לי שהוא ישן על הספה והחבר שלו ישן בחדר.
מסתבר שבן הזוג שלי בכלל גר בתל אביב כבר ארבע שנים וכל הדאגה שלי לכך שיצליח להסתגל לעיר הייתה לשווא.
מסתבר שהוא היה איזושהי חיית מועדונית ומסיבות.
מסתבר שכל דבר שהוא אמר לי הוא שקר ואני פשוט לא מכיר את הבן אדם הזה.
לקחתי את הדברים שלי וחזרתי לבית שלי בצפון תל אביב ומאוחר יותר חזרתי לבית שלנו כדי לדבר איתו ולקבל דין וחשבון לדברים.
הוא פשוט בכה ואיים לפגוע בעצמו אם אעזוב אותו ואפילו ניסה לנעול אותנו בדירה.
נשארתי לישון איתו למרות הכל מתוך דאגה שיפגע בעצמו/יבכה כמו מסכן בדירה כל הלילה ובבוקר למחרת עזבתי את הדירה תוך הבטחה שאנחנו עדיין ביחד (כמובן ששיקרתי לו ואני לא רוצה שום קשר איתו כרגע אך זו הייתה בדרך היחידה לגרום לו להפסיק לבכות).
כעת אני לא יודע מה לעשות.
הוא טוען שהחבר מצרפת ניסה לקיים איתו יחסי מין בכוח (בולשיט) ושהוא רצה לסגור איתו מעגל ע"י כך שיצא איתו לטיול בארץ (בהתחלה הם תיכננו לטוס לאילת)!
היום התקשרתי לחבר הזה שלו ושאלתי אותו לאמיתות הדברים. הוא אמר שזה בולשיט (כמו שחשבתי) ושהוא תכנן לטוס איתו לחו"ל ולזרוק לי איזשהו תירוץ.
והוא באמת זרק לי תירוץ שהוא צריך לטוס להונג קונג מהעבודה (כנראה התכוון לצרפת).
דבר נוסף שגיליתי הוא שהוא תמיד הייתה לו תיאוריה שיש לי בת זוג ואני איתה בזוגיות פתוחה במקביל לזוגיות איתו והוא תמיד היה זורק את זה לאוויר בחצי רצינות חצי הלצה. מסתבר שהוא שאב את ההשראה לתיאוריה מעצמו.
למרות הדברים שכתבתי אני אוהב את הילד הזה הכי בעולם. הוא הילד הקטן שלי ואני עדיין מפחד עליו ודואג לו כמו שבחיים לו פחדתי ודאגתי על מישהו.
מצד שני, אני מרגיש שאני בקושי מכיר אותו.
אני מבולבל, מדוכא ותוהה הרבה תהיות וחושב הרבה מחשבות כמו האם בשלב מסוים הוא היה מספר לי את כל זה אם לא הייתי פוגש את החבר הזה שלו ממש במקרה.
הוא הבטיח שישתנה, אני לא יודע האם להאמין. אני עדיין בשוק טוטאלי מהכל. הלב שלי מפורק.
הוספתי סקר כדי לשמוע את דעתכם.
תודה וסליחה על אורך הדברים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות