לבת שלי (בת 18) יש בעיות חברתיות כבר הרבה זמן.
ביסודי היא הייתה "מלכת" השכבה, כולם רצו להיות בקרבתה, היא הייתה גם פעילה מאוד ונבחרה ליושבת ראש מועצת תלמידים.
היא ילדה מאוד יפה ולכן בעבר הנחתי שהתנהגות הילדים (בעיקר הבנות) נובעת מקנאה, דבר שהסתבר כשגוי.
כשהגיעה לחטיבה היא לא מצאה את עצמה, כולם לאט לאט רקמו חברויות ורק היא נותרה לבד. היא הייתה מסובבת עם "חברים" בהפסקות אבל אף פעם לא הרגישה שייכת.
כשהגיעה לתיכון היא לא הייתה מוזמנת למסיבות, היא כל הזמן חשבה שבנות עושות לה דווקא ובכוונה מתנהגות אליה לא יפה או פשוט מתעלמות ממנה, אני אומרת חשבה כי היום אני מכירה בעובדה שהיא נוטה לראות את העולם שונה, היא לוקחת כל דבר נורא קשה ובאופן אישי.
הבנתי מאז שהבעיה אצלה. היא ילדה מאוד עקשנית, לא זורמת ,יותר מידי רגישה, תלותית ולחוצה. כל דבר שקרה לה אפילו אם הוא הכי קטן היא מתייעצת איתי, היא לא יודעת לקבל החלטות לבד.
לפני שלושה חודשים היא התגייסה לצה"ל והתחילה קורס מאוד עמוס וסיזיפי במסגרת יציאות של 12/2 (לצאת הביתה כל סופש שני) שגם בו היא לא מצאה את עצמה מבחינה חברתית.
בשלוש שנים האחרונות היה לה חבר שתמך בה בהכל, יצא איתה, בילה איתה. הם היו כל הזמן ביחד.השבוע הוא נפרד ממנה, היא לא אכלה במשך שלושה ימים וקיבלה לבסוף אינפוזיה.
העומס בלימודים בצבא, הבעיות החברתיות שלה, המרחק מהבית והפרידה מהחבר עשו את שלהם,
הילדה שלי שלי שבורה, רע לה מאוד!
אני לא יודעת כבר מה לעשות, לא יודעת איך אני יכולה לעזור לה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות