שלום לכולן .. אשמח לשתף ,לשמוע על עוד אנשים במצבי ודרך התמודדות שלהם ועצות .. אני היום בת 31 רווקה גדלתי עם אמא חולת נפש שרבה עם כל העולם ולא מסתדרת עם אף אחד ובשום מקום .. כל חיי השפילה אותי וירדה עלי ומעולם לא הייתי לי באמת אמא ומעולם לא קיבלתי ממנה אהבה , בטחון , או צומת לב .. תמיד שמעתי משפטים כמו את לא טובה , את לא תצלחי , אני לא צריכה אותך , נולדת בטעות (הכוונה להיריון לא מתוכנן ) , אני לא אוהבת אותך , מי ירצה אותך וכו' וכו' .. כל חייי עשתה לי בושות אם זה במשפחה שלה שרבה עם כולן ועם זה עם שכנים .. חברות כמעט ולא היה לי כי לי היה לי בטחון ויכולת התחברות ותקשורת ..לא רציתי ללכת לפנימיה כי היה חשוב לי לסיים בגרויות בתיכון טוב ולימודים ברמה גבוהה .. אפשר להגיד של חיי נלחמתי לדאוג לעצמי אם זה בכסף יצאתי לעבוד ואם זה בלימודים .. התמדדות "ללא הורים " כי אין לך למי לפנות ... כיום אני מתקשרת פעם ביום לשמוע מה נשמע בשביל כיבוד הורים ולא יותר מזה... יש מצבים בחיים שעדין יש לי חוסר בטחון וקשה לי להתחבר עם אנשים (אבל אני לא רבה עם אף אחד אני לא טיפוס קשה כמוהה ) , משתדלת להיות שמחה למרות שגדלתי עם אמא דכאונית ... אני מאוד רוצה להכיר בן זוג ולהקים משפחה בצורה בריאה אבל מאוד מתביישת שאצטרך להציג אותה ושהיא תעשה בושות וחוששת שבגלל זה אני לא מכירה אף אחד .. מרגישה די שאננה בקטע של להכיר מישהו ויכול להיות שבתת מודע זה בגלל שמתביישת מאוד ממנה ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות