אני אמא לשלושה ילדים. הקטנה בכתה ט. עם בעיות קשב וריכוז. לוקחת ריטלין la. חסרת מוטיבציה. מקבלת שיעורים פרטניים אבל לא מתנהגת כתלמידה. מרגע שחוזרת מבית הספר לא מבצעת שום משימה לימודית. אומרת שלמדה מספיק בבית הספר ואז מבזבזת את כל הזמן הפנוי שלה בפלאפון. הציונים שלה ברצפה ברמה שיש דיבור רציני להשאיר אותה כיתה לשנה הבאה. היא נערה דתיה, לומדת באולפנא עם ילדות די מופרעות שאוהבות להשפיל ולנדות אותה. היא פעילה בתנועות נוער רבות והיא די אידאליסטית ואינטליגנטית אבל כאמור לעיל זה לא מתבטא בלימודים. נראה שאין לה עם החברות באולפנא תחומי עניין משותפים, בתור אחת שמכירה את האולפנא ויודעת שהרוב שם ילדות לא מחונכות, קולניות ואלימות שלא מעניין אותן כמעט כלום אבל בלימודים הן משקיעות כי צריך. איך עוזרים לה בשני התחומים? האם יש לדעתכם קשר בין הצלחה חברית להצלחה לימודית? חשבתי לשלוח אותה בשנה הבאה (כתה י) לתיכון אנקורי. רק לומדים ואין יחסים חברתיים. את החברות שלה היא תכיר בתנועות נוער ובחוגים כיוון שבבית הספר היא לא מצליחה לרכוש חברות. רעיון טוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות