שלום לכולם,
אני בן 18 ואני מתגייס בעוד מספר שבועות.
בתיכון הרגשתי בוגר לגילי וגם המורים והחברים ציינו פעמים רבות ש"X הוא בחור רציני ואחראי" (כשX זה אני, כמובן).
את חצי השנה שקדמה לגיוס ביליתי במסגרת אקדמית כלשהי שכללה לימודים כתף אל כתף לצד אנשים מבוגרים, חלקם גדולים ממני בעשור או יותר.
לא הרגשתי שונה מהותית מאותם מבוגרים, ולמרות פערים קטנים, נוצר איתם קשר מצוין ואפילו חברי.
אני נראה יחסית בוגר, כך שאם אני לא מסגיר את גילי ניתן לטעות ולחשוב שאני בן 21-24. לעיתים קרובות אנשים הופתעו כשסיפרתי להם את גילי האמיתי וציינו שאני הרבה יותר בוגר במנטליות מנער בן 18.
לאחרונה שוב הזדמן לי להיות מעט עם בני גילי והרגשתי שאני פשוט לא מוצא שפה משותפת איתם.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני חושב שהם כן חושבים שאני בחור חברותי ונחמד, התחושה היא פנימית ואני לא מסגיר את מה שאני חושב עליהם כלפי חוץ.
הדברים שמעסיקים אותם שונים משלי, אופן ההסתכלות שלהם שונה, ההתייחסות שלהם לצבא, לקריירה, ללימודים, הדעות שלהם (או חוסר הדעות שלהם) ביחס למגוון נושאים.
אני מרגיש שאמנם "פורמלית" אני בגוף של בן 18, אבל בתכלס אני מבוגר בן 30 שבמקרה נמצא לידם.
לפעמים אני אפילו נוזף בעצמי על שאני כל כך כבד ומרובע ולא משתחרר קצת ועושה "צחוקים" ושטויות.
אני מרגיש שזה פשוט לא אני. אני לא יכול לזייף התנהגות ילדותית, גם אם היא מתבקשת בסיטואציה ספציפית.
בעקבות המפגש הנ"ל התחלתי לחשוש שייתכן והתחושות לעיל ילוו אותי גם בשירות הצבאי כאשר אחיה ואשרת עם בני ובנות גילי.
אומנם אני סבור שהם יסתדרו איתי טוב (אני די חברותי ומסביר פנים לכולם) אבל לא בטוח שזה יהיה הדדי.
השיחות שלי עם חבריי המבוגרים מלאים עומק ועניין, אני חושש שלא אצליח למצוא חברים כמותם עם שיחות בעלות עומק דומה בקרב חבריי לשירות הצבאי.
עצות יתקבלו בברכה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025