גדלתי במשפחה קשה, שאחד הקשיים הכי גדולים בה זה חוסר מודעות עצמית שלהם. הם מכחישים את הבעיות (הרציניות) שלהם ומאשימים אותי בכל בעיה שעולה. הייתי איתם גם בטיפול משפחתי אחרי חודשים של נתק וזה ממש לא עבד. הם ישבו בטיפול והמשיכו להאשים אותי בכל, עד שהמטפלת לקחה אותי לשיחה ואמרה לי לנסות להפסיק לחפש את האישור שלהם שלא אקבל אותו בחיים. היא אמרה שהאנשים שמתעללים בהם הכי הרבה מחפשים את האישור בלי להרפות וחבל.
העצה שלה גרמה לי לכאב לב של חודשים ארוכים, כי מאד חשובה לי משפחתיות. במשך הזמן למדתי לשחרר וגם עברתי לגור רחוק. (רחוק מהעין, רחוק מהלב)
מאז היחסים היו על אש קטנה כשאני מעמידה פנים שהכל בסדר ומשתדלת להתעלם מההתנהגות הגועלית בעיקר בשביל הילדים שלי.
לאחרונה גם נמאס לי מהאחרים שלי, שתומכים בהתנהגות של ההורים, לא נקטו עמדה בשעות קשות שההורים פגעו הי, חסרי מודעות עצמית ולא מבינים אותי. בשביל מה אני צריכה את זה בחיים שלי בעצם?
כמה חודשים בקושי הייתי בקשר עם המשפחה והיה לי ממש טוב. התמקדתי בעצמי ובילדים, בלי דרמות של כתה ג, בלי העלבות והשפלות.
לאחרונה אחד מאחי פנה אלי ורוצה לחדש את הקשר. אני מהססת כי טוב לי עכשיו, ולא חושבת שאף אחד מהם השתנה, הם לא ברים להצטער ולהבין שטעו, שאר האנשים בעולם שלי אוהבים ומעריכים אותי. מצד שני, זה כן משפחה.
לא בטוחה מה לעשות
תודה@
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות