שלום,
אני בוגר תואר ראשון דו חוגי בחינוך ובפוליטיקה וממשל, תואר שהוא לא יישומי (תואר "יישומי" זה למשל הנדסות, הוראה, עו"ס, רפואה..) ולא פתח לי אפשרויות תעסוקתיות, כך שכיום אני "משכיל מובטל" (עובד כרגע בעבודה לא אקדמית), מרגיש לי שהאכילו אותנו בשקר שהשכלה פותחת דלתות..למרות שאני כן מאמין בהשכלה ובהרחבת אופקים של ידע.
שקלתי לעשות תעודת הוראה על מנת לעבוד בחינוך אך לאחר בירור עצמי הבנתי שלהיות מורה זה לא הכיוון שלי, מערכת החינוך הציבורית כפי שהיא היום מלאה בדרישות מופרכות מתלמידים ומן המורים יחדיו, המורים נאלצים להתמודד עם עודף של תלמידים בכיתה ודרישות מערכתיות ועם חלקיקי משרה, התלמידים נדרשים להתמודד עם עודף של דרישות, ציונים, לחץ, כך שיוצא שהביה"ס הוא לא גן עדן לצמיחה אישית לאף אחד מן הנפשות הנמצאות בתחומו, לדעתי בלבד כמובן..), בחוג בחינוך בחרתי משום שהתעניין בפילוסופיה, בסוציולוגיה ובמדיניות וקבלת ההחלטות..
מצד אחר, אם כבר לעסוק בחינוך אז מה שמושך אותי זה המרחב הטיפולי יותר וזה נמצא בחינוך מיוחד, וממה שביררתי היקף הלימודים בהסבת אקדמאים הוא סביר וניתן לשלב אותו עם החיים..
כעת אני מחפש תואר שני יישומי שיפתח לי אופק תעסוקתי, יעניק לי ביטחון תעסוקתי ופרנסה שהיא לא בשכר מינימום...
אני מתלבט בין שני תארים שניים שנושקים לתחומים שלמדתי ואשמח לדעת את דעתכם ולהיעזר בחכמת ההמונים..התארים הם : מנהל ומדיניות חינוך או מדיניות ציבורית.
תודה למסייעות ולמסייעים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות