שמי עדן, כיום אני לומדת לתואר בחינוך. אני שוקלת באופן רציני מעבר ללימודי פסיכולוגיה. טרום הלימודים התקבלתי ללימודי פסיכולוגיה, אך לא העזתי לחשוב לכיוון, בשל קשיים רבים. למשל:
1. "אני לא אלך לאוניברסיטה כי אני לא מסוגלת, אני מסוגלת רק מכללה" - היום זה כבר לא גורם מעכב בתהליך הבחירה שלי.
2. "אני רוצה להיות מנהלת" - אני מבינה היום שהחלום להיות מנהלת הגיע מרצון לקבל הוקרה מההורים, ופחות ממוטיבציה פנימית. ההורים לא ישמחו שאלך למסלול פסיכולוגיה, אבל כיום הרצון שלהם הוא גורם לא משמעותי בבחירה שלי.
3. "אני רוצה למצוא עבודה שבה אוכל לעזור לאנשים באופן פרטני - אני יכולה לעשות את זה גם עם תארים אחרים" - אני מתחילה להסס עד כמה זה נכון.
מלבד זאת, יש עוד שני דברים שאני מהססת לגביהם -
1. אני אעדיף להיות שכירה ולא עצמאית, כי אין לי מושג איך אצליח לגרום לאנשים לבוא אליי.
2. אני יודעת שהלימודים קשים, הקבלה לתואר שני היא קשה, ויש אחרי זה התמחות - אז האם זה באמת שווה את זה?
אני נמצאת בצומת דרכים קריטית, אני כל כך אודה לעזרה שלכם. אשמח אם תוכלו לשתף אותי מהעולם שלכם לגבי המורכבויות שהצגתי כאן, ועד כמה הן צריכות להשפיע בתהליך הבחירה שלי. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות