היי שלום, יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי בזמן האחרון.
אני בת 17...
לפני שנה פניתי לבית חולים עקב כאבים בצלעות והחליטו לאשפז אותי כדי לברר יותר לעומק מהיכן הכאבים, במהלך האישפוז לא יכולתי לאכול משום שממש כאב לי ולא היה לי תאבון לאוכל בהתחלה .בהמשך מרוב שדיברו איתי שאני צריכה לאכול למרות כל הכאבים. ואפילו שממש כואב לי אין סיבה לא לאכול כלום, נוצר מצב שהתחלתי להיגעל מאוכל. הבעיה היא שאני מאוד רזה מטבעי יש לי גנטיקה של רזון ממש. כל המשפחה שלי הם גבוהים וממש רזים!! כמה שאוכל לא יעזור אני עדיין ב"ה אשאר מקל. ואני לא סתם אומרת מקל זה לא נורמלי אני ממש רזה!!!!! ואני רוצה להשמין!!!מתמיד אני זוכרת שהייתי הגבוה והרזה בכיתה והייתי צוחקת עם חברות שלי על כמה שאני רזה כי הייתי רגילה לכך שאני רזה ולא חשבתי שזה נוראא או יפה להיות רזה פשוט ככה נולדתי וזה הגוף שלי ואני אוהבת אותי ומן הסתם גם אותו וגם פחות התייחסתי לגוף שלי כי היה הרבה דברים חשובים יותר אז לא נפגעתי פשוט זרמתי וצחקתי ....
אני די אוכלת הרבה בד"כ!! אינלי קיבה קטנה ואני אוכלת יותר מבן אדם ממוצע (אל תחשבו שאני חושבת שאני אוכלת הרבה ובפועל זה קצת אצל אנשים אחרים..בדקתי את זה ואפילו חברות שלי רואות אותי שאני אוכלת יותר מבן אדם רגיל)פשוט כשחולים נעלם התאבון... וככה זה קרה גם אצלי רק שאצלי נעלם לגמרי הייתי שותה רק מיםם.
אז במהלך האישפוז סירבתי לאכול דרך הפה כי הרגשתי שאני לא רעבה לא היה לי חשק לאכול והייתי תמיד עסוקה בכאבים כי ממש כאב לי ואז החליטו לפי המשקל שלי והרזון והסירוב לאוכל שיש לי הפרעת אכילה בנוסף לכאבים. הביאו לי פסיכולוגים ששאלו אותי כל מיני דברים ואמרתי שאני לא רוצה לרדת במשקל ותמיד הוא היה נמוךך ואני לא עושה ספורט בקיצור אובחנתי כבעלת כאבים שמחמירים והפרעת אכילה. התנגדתי לפסיכולוגים כי מה שמעניין אותם היה שאני אוכל וזה מה שהכי פחות עניין אותי כי ידעתי כשאהיה בריאה וימצאו מה יש לי אז יחזור לי התאבון כרגיל. מפה לשם התחלתי לאט לאט לאכול עם דיאטנית שעזרה לי כי הייתי חייבת להתחיל לאכול כי התחלתי לרדת במשקל בנוסף למשקל הירוד שישלי מהגנים. ואז הפסיכולוגים ראו שאני אוכלת ועזבו אותי.
אחרי שמצאו מה ישלי(היה לי דלקת קוטוכונדרוטיס) שחררו אותי והפנו אותי להמשך מעקב במרפאת כאב ובנוסף לכך מעקב על המשקל.
אחרי הכל ב"ה עברה לי הדלקת ושוחררתי ממרפאת כאב וגם ב" ה שוחררתי מהמעקב על המשקל וראו שבאמת אני אוכלת ולא יעזור כלום אני אשאר בתת משקל כי זה גנטיקה! הבעיה היא שמטריד אותי הענין הזה שאובחנו אותי כמישהי שיש לה הפרעת אכילה שבעצם אני הבת אדם האחרונה שארצה לרדת במשקל ותמיד זו שאמרו לה איזה מקל את! ואני טוחנת אוכלל!! פשוט התלהבו להגיד ולצחוק על זה שאני רזה(לדוג: כשהיינו אני וחברות שלי רצות ומשחקות כדורגל וכו' אז היו בנות אומרות קלטו את מלי (שם בדוי) רצה על שני שיפודים (כאילו הרגליים שלי))לא איכפת לי שאנשים ידעו עלי דברים כי ממש לא מעניין אותי מה אנשים חושבים וכי זה לא נכון.
ואני יודעת שאני צריכה לשמוח על כך שבאמת ב"ה אני לא סובלת מהפרעת אכילה כי זה נורא לפי מה שזה נשמע (לא לאכול ) וחס ושלום אני לא שופטתת אף אחד/ת ומאוד מעריכה את כולם/ן ובעז"ה כולם/ן עם כח רצון יצליחו לצאת מזה...מה נעשה וכל האופנה שנכנסה מטרטרת את כולם למרות שמה שנראה זה ממש אבל ממש לא אמיתי והכל פוטושופ כי בן אדם בשביל להיות רזה כמו בתמונות (בלי גנטיקה) צריך לשכוח מאוכל:(:(
ואני מאוד מודה לה' אבל מפריע לי העובדה שכתוב בתיק הרפואי שלי אובחנה* עם כאב שמחמיר ומתפשט וכן אובחנה דוגמת הפרעת אכילה שבכלל נפלה ב"ה על הבן אדם הכי לא נכון, כי במילא מאוד קשה לי לעלות במשקל למרות שאני אוכלת ממלאא אני עדיין רזה וזה קצת נמאס כי בא לי להיות יותר נשית ולא מקל סנוקר... אז חסר לי את זה על הראש..
אני שוב אומרת אני לא מתלוננת בחיים ומודה לה' אבל מאכזב לי שבגלל כאב מסויים שבמילא גם סבלתי ממנו אובחנו אותי במשהו שגוי. מה אני יכולה לעשות?? יש אפשרות למחוק את האבחנה הזאת מהתיק הרפואי??? אני ככ מתוסכלת מזהה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות