היי,
אני משרתת שנה וחצי בתור משקית שלישות. מי שמבין בצבא יכול לומר לכם שזה אחד מהתפקידים הכי קלים שיש. לא מבצעי, אין צורך לסגור שבתות, הכל זה טפסים ועבודה מול מחשב.
ובכל זאת קשה לי. אני נלחצת מכל טעות שאני עושה, ויש הרבה כאלה. אני באה למשרד ואין לי כוח לעבוד. כל פעם שמעירים לי אני מתחילה לבכות.
אני נורא מפחדת מהכל, אני רק מחכה לשחרור שלי.
אבל איך אני אסתדר בחיים האמיתיים?
כולם אומרים לי שאני לא אסתדר ואני צריכה לעבוד על עצמי ומהר.
אני כל הזמן מרגישה מטומטמת.
אני לא מתעניינת בכלל במה שאני עושה, ואין לי מוטיבציה לעשות אותו.
כמובן שאני גם רגישה מדי, ואם מישהו רק מעיר לי אני בוכה. כן כן, אני יודעת שיש לי דפיקות. אין צורך שיגידו לי את זה.
הלכתי כבר להרבה פסיכולוגים, שום דבר לא עזר.
אני יותר מדי נמצאת בעולם הדמיוני שלי. כולם אומרים לי את זה. אני יותר מדי מעופפת ואני צריכה להפסיק לכתוב ולצייר כל היום ולהתחיל לחיות בעולם האמיתי.
אני באמת מפחדת שאני לא אצליח להתמודד עם החיים האלה. הם נראים לי כמו סיוט.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות