היי לכולם, בבקשה תנסו לא לשפוט ולומר לי שאני בת רעה.
אני ילדה יחידה להורי, שהביאו אותי בגיל נורא מבוגר. אמא שלי בת 57 ואבא שלי בן 63. הם גרושים. המצב הכלכלי של שניהם לא משהו בכלל, ושל אבא שלי גרוע הרבה יותר. הם הורים טובים, עד כמה שהם יכולים... הם אוהבים אותי ועושים כל דבר שהם יכולים בשבילי, ואני אוהבת אותם המון.
אבל...
אני מפחדת מהיום שבו אצטרך לטפל בהם. אני רק אחת, שצריכה להתכונן ליום שבו אצטרך לטפל בשני הורים זקנים שגרים בערים אחרות. המצב הבריאותי של אבא שלי לא טוב כי הוא מעשן מגיל 14, ואמא שלי ברוך ה' בסדר אבל יש לה מחלות תורשתיות והיא פשוט מסרבת להיבדק. לא משנה כמה אני חופרת לה, כמה אני מדברת איתה, היא מנפנפת אותי וטוענת שאני בדיוק כמו אבא שלי, רואה שחורות בכל דבר. מבחינת אמא אני עוד איכשהוא מכוסה, כי יש לה ביטוח סיעודי, אבל לאבא שלי אין ובמצבו לעשות לו אחד יעשה קרוב ל1000 שקלים לחודש, משהו שהוא ממש לא יכול להרשות לעצמו. חשבתי להשתתף איתו בעלות מהמשכורת הצבאית שלי,כי בסופו של דבר זה גם "בשבילי" כי בבוא היום זה יקל עלי נורא, אבל אם אמא שלי תגלה שאני נותנת לו כסף היא תתחרפן.
תמיד כשאני מתחילה לחשוב על זה אני משתגעת, כי אני מתה מפחד מהעתיד. אבא שלי עוד 7 שנים יהיה בן 70 ויצטרך את עזרתי, אולי אפילו לפני, ואני אהיה באמצע שנות ה20 שלי!
בבקשה תתנו לי עצות מה לעשות, איך להתכונן. אני לא ילדה רעה ולא מנסה להתנער מאחריות על ההורים שלי, אני פשוט אובדת עצות מה לעשות. איך אני אמורה בתור בחורה בת פחות מ30 לטפל בהורה סיעודי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות